השקת ספרה העשירי של עליזה גלקין סמית "קמליה סיננסיס – ספר התה" בהוצאת איתי בחור התקיימה בערב קיצי וחמים בחנות "פלה דה תה" שבתל אביב. לכאורה, מחזה כמעט סוריאליסטי, שכן, כך תהיתי ביני לבין עצמי, מדוע במדינה חמה כישראל יכול להתפתח פולחן או לפחות סימפטיה גדולה לתה – משקה המקושר בתודעה הישראלית עם מחלות ועם חורף ולעיתים עם פקידי הסתדרות התרים אחר כוס התה החד גונית שלהם. ואולם, תה, כפי שלמדתי כבר בהשקת הספר ועוד טרם שקראתיו, הוא עולם ומלואו ולחלוטין לא חד גוני. למעשה, ספק אם קיים עוד סוג של מזון/משקה ששמם נקשר עם כל כך הרבה אירועים חשובים בהיסטוריה האנושית. חשבו למשל על מסיבת התה של בוסטון או על מלחמות האופיום שפרצו בעטייה של התאווה האנגלית לשתיית תה. מאחורי המוצר ששמו תה מסתתרים סיפורי קולוניאליזם ושינוע של מיליוני אנשים, על רקע המהפכה התעשייתית ופיתוח הספנות והתעבורה הימית בבריטניה. הספר פורש את הסיבות שבגינן הפך התה למשקה הפופולארי בבריטניה ולתפקידה של המהפכה התעשייתית בשגשוגו: הצורך בפועלים ערניים שיוכלו לעבוד עם מכונות מבלי לסכן את עצמם ולשנות את הרגלי השתייה שלהם: מצריכת אלכוהול המטשטשת את החושים אל עבר צריכת תה המעוררת את החושים.
הספר נכתב בעקבות מחקר קצר על תה שהכותבת נדרשה לו על מנת לכתוב ספר פרוזה אחר שיצא כבר לאור ושמו "אהבה על כוס תה". לאט לאט הצטברו עוד ועוד עמודים עד שהתחקיר על אודות תה הפך לספר בעצמו.
כותרת הספר "קמליה סיננסיס – ספר התה" מלמדת כי שמו הלטיני של צמח התה הוא קמליה סיננסיס ומטרת הספר היא לדון בכל ההיבטים של התה – הנחשב למשקה הנפוץ ביותר בעולם אחרי המים. הספר פותח בארצות מורשת התה – סין, יפן וקוריאה. אחר כך ממשיך המסע בין דפי הספר אל עבר הגעת התה למערב בכלל ולבריטניה בפרט. הפרק הבא עוסק ביצרניות התה ברחבי העולם: דרום מזרח אסיה, אפריקה, דרום אמריקה, סביבות הים הכספי והים השחור, אוקיאניה, האיים האזוריים וארצות הברית. חלקו השני של הספר אינו מיועד לחובבי היסטוריה אלא פונה אל היבטים ביולוגיים, חקלאיים, תעשייתיים ותרבותיים של מלאכת הכנת התה. הפרק הבא עוסק באופן הטיפול בשיחי התה וזה שלאחריו דן בייצור ובכלכלת התה. הפרק השישי מתמקד בטעימות מקצועיות והינו חיוני למבקשים לשכלל את יכולת ההבחנה שלהם בטעמים ובריחות, להיות לאניני טעם, להעצים את ההנאה ממזון וממשקה ולעדן יכולות אלה. שני הפרקים הבאים עוסקים במנהגי שתיית תה, בטקסים הקשורים להגשת תה ולצריכתו בתרבויות שונות. הפרקים התשיעי והעשירי מתייחסים לסוגי התה, לאופני הכנתו ולשימוש בתה במתכונים. את הפרק האחרון, למרות חשיבותו הפוטנציאלית, נתן היה לטעמי להשמיט, שכן הוא עסק במקומו של התה בספרות – אך דומה שציטוט קטעים מספרים נבחרים שעסקו בתה אינו מצליח להעביר את עוצמת השפעתו של התה על התרבות והספרות ודוגמאות ספוראדיות אלו הן בבחינת טיפה בים- או שמא טיפה בתה…
הספר אינו ספר אקדמי במלוא מובן המילה אך הוא מכסה על חסך שהיה קיים בעברית עד לכתיבתו של הספר – מחקר מקיף בעברית אודות התה על כל היבטיו.
הספר אינו מיועד רק לחובבי תה. יכולים למצוא בו עניין כל מי שעוסקים במזון, במתעניינים בהיסטוריה (בפרט בהיסטוריה של חיי היומיום), במדעי החברה, בשיווק. כדאי לקרוא אותו כדי לעמוד על יכולתו של פריט מזון אחד להשפיע על מיליונים לאורך שנים רבות וכדי לראות כיצד פריט אחד – פריט תרבותי אחד – יכול לספר כה רבות על חייהן של אומות, על אינטרסים ועל מהלכים היסטוריים שהשפיעו ועדיין משפיעים על רבים. התה מייצג את העולם החדש (למרות שמקורותיו בסין ובמזרח) ובשל יכולותיו ותכונותיו התאים לעולם הקולוניאליסטי שבריטניה קדמה וממשיך להתקיים עד עצם היום בתצורות כאלה ואחרות. התה הוא משקה ממריץ, מרענן ותכונותיו אלו סייעו לאדם המודרני, זה שחצה אוקיינוסים וימים, חווה את המהפכה התעשייתית והפוסט תעשייתית וחי עד עצם היום הזה. הספור של התה הוא בעצם הסיפור של כולנו, בני ההווה. צריכתו היא בעצמה הצהרה תרבותית.
השארת תגובה