האב, הבן ורוח הקודש: על "יונה ונער" בתיאטרון גשר
לפני כמה שנים צפיתי בתיאטרון גשר בהצגה הנהדרת "יונה ונער". הסיפור מתבסס על רומן מאת מאיר שלו. המשתתפים מתארים את
ארכיון שנתי: 2016
קראו עוד
אוכל כסימן
הטקסט המצ"ב מתבסס על מאמר שנכתב לפני כמה שנים ב"אותות": התרבות הפופולרית משתמשת בדימויים מוכרים ומצטטת אותם על מנת לצור
כמה מחשבות על שלום
המלה שלום מכילה בחובה כל כך הרבה. מצד אחד שלמות (של השלם) מצד אחר שלווה (במלה שלום עצמה מופיעות האותיות
על רטרו בקליפים
ככלל, קליפים מתאפיינים בקיטועים מהירים. הצפייה היא בזרם של סגמנטים קצרים, היוצרת אפקט של פרגמנטציה. ריכוז לאורך זמן אינו נדרש
על ג'נדר, תפישת הגוף והפרעות אכילה
הפוסט מבוסס על מאמר שפורסם בעברית בכתב העת "תו פלוס" 3 מאמר זה עוסק בתפיסת הגוף הנשי בתרבות בת
מבט סוציולוגי על הפיתה
כיצד הפכה הפיתה לאובייקט כה זמין הנושא עמו את התואר "ישראלי"?. כשחושבים על הפיתה היא מתחברת אסוציאציטיבית לתרבות הערבית,
כריס מרטין כישו פנטוקרטור
על הקליפ של קולדפליי up & up בקליפ החדש של קולדפליי up & up משתמשים יוצרי הקליפ (הישראלים) וניה הימן
האיש שאין לו שם
המלה זהות נגזרת משני מושגים: מצד אחד זהות נקשרת עם הזהה – השווה, הדומה מאוד. כך למשל כשאדם מזדהה הוא
אגדות בחול
הפוסט הזה מתבסס על אחד האייטמים של תכנית ששודרה ברשת ב' בהנחייתי ב 2011. עד סוף אוגוסט (2011) התקיימה במוזיאון
מבט סוציולוגי על הדוגמנית
אחת הדוגמאות המייצגות את החברה הפוסט מודרנית היא הדוגמנית. (הדוגמן הוא תוצר נלווה לדוגמנית ומחקה אותה ולא להפך). הדוגמנית היא