קול קורא לתערוכה וירטואלית "עוד" MORE 

קול קורא זה פונה אל אמנים לשלוח תצלומי עבודות ציור או צילום לצורך הצגתם בתערוכה וירטואלית בנושא "עוד" – MORE: עוד דברים, עוד רצונות, עוד אשליות, עוד…

הרצון לעוד היא התנועה המכוונת אל דבר מה המסב עונג: אל דבר נעים ורצוי שלעולם אינו מושג במלואו ואולי רק באמצעות האמנות ניתן להשיגו כאשליה. כך למשל תשוקת האהבה על פי פרויד היא הצפת האובייקט בליבידו של האני כדי לסלק הדחקות ולהעיר את הדחפים החלקיים. זה מוליך למצב מנוגד של השתאות והשראה ובה בעת גם למצב אובדני של פירוק ומוות. האיווי נחווה כגלישה מתמדת אל עבר האובייקט המבוקש. כך נותר האדם במצב כרוני של תחושת חסר. תנועת האיווי היא תמיד אל עבר האחר – אל מה שאינו ברשותנו, או שאין לנו ממנו די. בתרבות הפופולארית "העוד" מופיע לרוב בפרסומות, באופנה, בספורט (עקרון ההשגיות), בצרכנות, בפולחני היופי והנעורים ועוד..

ה"עוד" מזוהה עם הרצון, עם המוטיבציה – זהו מעין כוח פנימי ומנוע דוחף אך זוהי גם נקודת התורפה של התרבות הנוכחית בה עיקרון העודפות בא לידי ביטוי.

בתערוכה קבוצתית שתתקיים במרחב הוירטואלי יציגו אמנים את האינטרפרטציות שלהם על הנושא, הן כמושא לביקורת והן כמושא לאמפטיה ולהכלה. כל עבודה (ללא תלות בנושא ספציפי) המתייחסת למושג "עוד" רלוונטית.

ציירים וצלמים מוזמנים לפנות באמצעות המייל אל ד"ר אביבית אגם דאלי עם הצעות לעבודות שיוצגו (כל אמן יציג 3 עבודות), ופרטים על גודל היצירות. ניתן לקבל פרטים נוספים  כאן   avivitagam@gmail.com 

תערוכה וירטואלית: כאוס / סדר 

עם התפשטות נגיף קורונה בארץ ובעולם אנו עדים לשינוי סדרים ולתחושת כאוס שהולכת ומתרחבת על פני הגלובוס במגוון תחומים ובמגוון הקשרים. קול קורא זה פונה אל אמנים לשלוח תצלומי עבודות ציור או צילום לצורך הצגתם בתערוכה וירטואלית בנושאי סדר מול כאוס..

המושג "כאוס" נגזר מהפועל היווני Kha  שפירושו לפעור או לצור פרצה. מכאן הזיקה למילים כמו תהום או ריק.

בתרבות שלנו כאוס מקבל לעיתים קונוטציה שלילית כי הוא מבטא חריגה מסדר ומהגיון שאותם אנחנו מכבדים.

על פי תיאוריית הכאוס, מערכות כאוטיות הן מערכות לא לינאריות, המבליטות זרימה שאינה נתנת לחיזוי של צורות מורכבות.

האייקון של הפיזיקה הניוטונית הלינארית הוא השעון בעוד האייקון של פיזיקת הכאוס הוא המפל שזרימתו אינה נתנת לניבוי והוא מעין ריבוי מתמשך. מטאפורה אחרת היא הענן או המערבולת. מערכות כאוטיות עשירות במידע אך עניות במבנה ובסדר.

דוגמא לרעיון של תיאוריית הכאוס היא "אפקט הפרפר" –התהייה אם משק כנפיו של פרפר במעמקי האמזונס יכול לחולל סופה במקום אחר. תהייה זו מייצגת את העניין שמגלים חסידי הכאוס בכך ששינוי התחלתי עשוי לגרור אחריו שינוי קיצוני .

את הביטויים של הכאוס ניתן למצוא בתחומים שונים כמו האמנות. שם הגישה הכאוטית מוצאת את ביטויה בהצגת אופני המבע הקונבנציונליים כשרויים באי סדר. זהו מצב המקביל לקריסת הערכים המתרחשת במציאות.

בתערוכה קבוצתית שתתקיים במרחב הוירטואלי יציגו אמנים את האינטרפרטציות שלהם על הנושא.

ציירים וצלמים מוזמנים לפנות באמצעות המייל אל ד"ר אביבית אגם דאלי עם הצעות לעבודות שיוצגו (כל אמן יציג 3 עבודות), ופרטים על גודל היצירות. ניתן לקבל פרטים נוספים  כאן   avivitagam@gmail.com  

תערוכה וירטואלית על טבע דומם

מצרפת קול קורא לתערוכה וירטואלית המדמה אשלייה של מרחב תלת ממדי בנושא "טבע דומם"

 Still life. ז'אנר זה פרח באמנות המאה 17 אם כי ניצניו מופיעים כבר בציור הרומאי של העת העתיקה בה מופיעים פסלונים, כלי זכוכית, תכשיטים, מסכות וסלים עמוסי פירות כפי שניתן לראות על גבי קירות הוילות בפומפיי ובהרקולנאום. ז'אנר הסטיל לייף  ממשיך להתקיים גם בימנו אנו, למשל באינטרפרטציות שיצר אורי גרשט לעבודה של האמן בן המאה ה 17 Juan Sánchez Cotán.

אמנים מוזמנים לשלוח תצלומי עבודות המציגות אוביקטים, מהם מן הטבע ומהם תוצרי האדם. דהיינו עבודות שנושאן דומם: גם נייח, גם שותק. ז'אנר זה מציג באמצעות בחירת האובייקטים המוצגים את היחסים בין הרוחני לבין החומרי.

בתערוכה הקבוצתית שתתקיים במרחב הוירטואלי יציגו אמנים את האינטרפרטציות שלהם על הנושא.

ציירים וצלמים מוזמנים לפנות באמצעות המייל אל ד"ר אביבית אגם דאלי עם הצעות לעבודות שיוצגו (כל אמן יציג 3 עבודות), ופרטים על גודל היצירות. ניתן לקבל פרטים נוספים כאן

avivitagam@gmail.co

תערוכה וירטואלית על נופים

קול קורא לתערוכה במרחב וירטואלי המדמה אשלייה של מרחב תלת ממדי. הנוף הוא השתקפות של סביבת האדם המיידית: זהו הרפרנט הראשון של כל תרבות. כל תרבות מתייחסת אל עצמה באמצעות בחינת יחסיה עם סביבתה. הנוף מתפקד כסימן בעל משמעויות והשלכות אידיאולוגיות חברתיות ופוליטיות ויכול ללמד אותנו על אופני ההתייחסות לרעיונות המסומלים על ידי מקומות. המרחב ודימויי הנוף אינם רק רקע להתרחשויות אלא מתפקדים כ"הירוגליפים" המסגירים סדר חברתי מסוים  במובן זה האמנות מתעדת לא רק את התצורה הפיזית של המקום, אלא גם את התת מודע האופטי שלו . התערוכה הוירטואלית תבקש לבדוק כיצד ההתייחסות לנוף מתרגמת את הסביבה התרבותית (במקרה הנדון – הישראלית) ומדוע השתמשו האמנים בנופים אלו ואחרים. בתערוכה קבוצתית שתתקיים במרחב הוירטואלי יציגו אמנים את האינטרפרטציות שלהם על ואודות נופים ומקומות, הן קרובים והן רחוקים, מנטאלית וגיאוגרפית. ציירים וצלמים מוזמנים לפנות באמצעות המייל אל ד"ר אביבית אגם דאלי עם הצעות לעבודות שיוצגו , ופרטים על גודל היצירות. ניתן לקבל פרטים נוספים כאן:

avivitagam@gmail.co

תערוכה וירטואלית על אוכל

קול קורא לתערוכה וירטואלית המדמה אשלייה של מרחב תלת ממדי בנושא "אוכל באמנות":

לאורך ההיסטוריה היו  המזון וכל הכרוך בהכנתו ובצריכתו לתופעה חברתית ותרבותית מרתקת. בתרבות ההמונים בת זמננו, הפך האוכל לתחום מרכזי של החיים החברתיים ולציר מרכזי של דיון וביקורת. מה שלכאורה נתפש בפשטות כאמצעי לסיפוק אחד מצרכיו הבסיסיים של האדם, הפך במרוצת הזמן לגורם מרכזי המשמש עבור קבוצות שונות – לאומיות, מגדריות, גילאיות ואחרות – כאמצעי ראשון במעלה בהגדרת זהותן, בהתייחסותן לזמן, לסגנון חיים, למגדיר טעם ועוד. האוכל נתפש מאז ומעולם לא רק כיישות גשמית, אלא גם כמטאפורה לאספקטים שונים של הקיום הרוחני.

את שינוי יחסו של האדם אל הטבע ואל העולם ניתן לכרוך עם התפתחות המזון והאכילה.  קלוד לוי שטראוס, מי שראה במיתוס את הביטוי למעבר הגורלי של האדם מטבע לתרבות, עוסק בין השאר במיתוסים המייצגים את מוצאו של הבישול, ובאחרים, המייצגים את הכרוך באכילה גופא. לדידו, הופעת הבישול אחראית לשינוי רדיקלי ביחסו של האדם לטבע ולעולם. האדם, טוען לוי שטראוס,  "בישל"  קודם לכן את המזון בהניחו אותו על אבנים מחוממות ע"י השמש. קרניה סימלו בשבילו באופן כזה את הקשר והאחדות בין שמיים וארץ והאדם היה חלק מן הטבע. המצאת הבישול ניתקה אותו מצד אחד מהאלים שבשמיים (השמש ושאר הכוכבים), אבל מצד אחר היא גם ניתקה אותו מהחיות האוכלות את מזונן "חי", היינו כמות שהוא. עולמו של האדם הפך לבעייתי – הנתקות בו זמנית מהאלים ומהטבע. הנגודים הראשיים, המבוטאים על ידי המיתוסים הללו ודרכם, הינם פשוטים: נא ("חי") – מבושל; טרי – רקוב; יבש – לח; שמים ארץ..
בתערוכה קבוצתית שתתקיים במרחב הוירטואלי יציגו אמנים את האינטרפרטציות שלהם על הנושא. ציירים וצלמים מוזמנים לפנות באמצעות המייל אל ד"ר אביבית אגם דאלי עם הצעות לעבודות שיוצגו (כל אמן יציג 2 עבודות), ופרטים על גודל היצירות. ניתן לקבל פרטים נוספים כאן

avivitagam@gmail.com

קול קורא לתערוכה אדם / סביבה

בני האדם הם חלק מהטבע ועל כן התנאים החיצוניים בהם הם נמצאים משפיעים עליהם בין אם יתנו על כך את הדעת ובין אם לאו. הדאגה לאיכות החיים ולסביבה היא אם כן דאגה גם לבני האדם ולאפשרות של המשך קיום החיים במתכונתם הנוכחית על פני כדור הארץ.

דומה כי במאה ה21 נושא הסביבה והיחסים בינה לבין בני האדם הפכו לסוגיה בה עוסקים רבות בתחומי דעת שונים, ביניהם גם באמנות.

הסביבה המקיפה אותנו משמשת רקע אך היא גם חלק בלתי נפרד ממי שאנחנו. הדאגה והמודעות לסביבה היא פועל יוצא של המשך דלדולם של משאבי טבע מעשה ידי האדם. הבעיות הסביבתיות נסבות כיום על סוגיות של זיהום אוויר, התחממות גלובלית, דלדול של מינים שונים של בעלי חיים או צמחים או העלמותם המוחלטת, כמו גם ניצול יתר של משאבים, והופעתן של מגפות ורעב.

קול קורא זה פונה אל אמנים העוסקים ביחסי אדם וטבע. מטרת התערוכה שאמורה  להתקיים בספריית מדעי החברה והחינוך באוניברסיטת תל אביב במשך חודשיים (מאי יוני 2020) היא להעלות על נס את חשיבות היחסים בין האדם לסביבתו ולאופן בו אמנים ישראליים מתייחסים אל נושא זה כיום.

ציירים וצלמים מוזמנים לפנות באמצעות המייל אל ד"ר אביבית אגם דאלי עם תצלומי עבודות (בין 5-7 צילומים יספיקו), ופרטים על גודל העבודות. בשל מגבלות המקום ניתן להציג אך ורק צילומים וציורים. לפרטים נוספים כאן:

avivitagam@gmail.com

קול קורא לתערוכת מחול ומוזיקה בהיכל לאמנויות הרצליה בחודש מאי 2020

שילוב אמנויות מוכר לנו מאז המצאת האופרה: שפירושה באיטלקית "עבודה" (מצורת הרבים של "אופוס" הלטיני, שפירושו "יצירה" או "עבודה"), רמז לשילוב הנעשה בה של אמנויות שירת הסולו והמקהלה, הדקלום, המשחק והמחול במחזה ראווה מבוים.

האופרה הצרפתית נהגה לשלב פעמים רבות מחול עם מוזיקה כבר בחצרו של המלך לואי ה14 במאה ה 17. בלט החצר ballet de cour) ) כלל זמרה לצד מחול וכך נוצר מחזה מפואר. התערוכה שתתקיים בלובי היפיפה של ההיכל לאמנויות הרצליה במאי 2020 מבקשת לצור חיבור דומה ולהציג אלו לצד אלו יצירות העוסקות הן במוזיקה והן ביצירות העוסקות במחול. כמובן שנשמח לבחון גם יצירות שיעסקו בשתי אמנויות בימה אלו יחדיו.

קול קורא זה פונה אל אמנים שעוסקים/ יעסקו ביצירתם בייצוגי מחול, תנועה, ניגון ומוזיקה. תערוכה זו מוגבלת ליצירות במדיום של צילום או של ציור בלבד.

התערוכה תלווה את הגעתה למקום  של להקת "בלט ג'אז מונטריאול", מלהקות המחול המודרני המובילות בעולם שתציג מופע  בהשראת יצירתו של המשורר, הזמר והמלחין לאונרד כהן. המופע עוצב על ידי נבחרת אמנים בינלאומיים, שיצרה תמהיל כוריאוגרפי, ויזואלי ומוסיקלי לצלילי מיטב משיריו האהובים.

אמנים פלסטיים (ציירים וצלמים) מוזמנים לפנות באמצעות המייל אל ד"ר אביבית אגם דאלי עם תצלומי עבודות (בין 5-7 תצלומים יספיקו), ופרטים על גודל היצירות. מועד אחרון למשלוח הצעות הוא 20.3.20. ניתן לקבל פרטים נוספים כאן . avivitagam@gmail.com התערוכה כוללת פתיחה חגיגית.

avivitagam@gmail.com

RE-MEMBER – תערוכה על זכרון, לרגל יום הזיכרון לחללי צה"ל

הזיכרון הקולקטיבי, הוא חלק אורגני מההוויה החברתית, המתהווה ומשתנה ללא הרף בהתאם לשינויים המתחוללים בחברה. הזיכרון הקולקטיבי הוא אמנם משותף, אך כל פרט הנחשף לזיכרון זה או אחר מגדיר מחדש את חברותו בקבוצה (re-member).

בעצם פעולת הזיכרון מצטרף האדם, במקרה זה האמן/ית, מחדש אל הקבוצה (תהא זו משפחתו, חבריו, מכריו, הישראלים, בני תרבות המערב, האנושות וכו').

בתערוכה הקבוצתית שפתיחתה מיועדת לחודש מאי 2020 ושתתקיים בגלריה החדשה במכון לאמנות בבת ים (רח' שמחה הולצברג 18 בת ים)  יציגו האמנים את התייחסויותיהם לנושא הזיכרון בישראל תוך התייחסות למנעד שבין הפרטי לחברתי/לסוציולוגי. נשאל כיצד זיכרון אישי יכול לבטא זיכרון קולקטיבי, ישראלי, אם בכלל.

דומה כי הזיכרון הקולקטיבי מורכב מכל מה שקבוצה אנושית מסוימת חוותה, יצרה והגתה בעבר במסגרת מורשתה התרבותית. כמו הזיכרון האינדיווידואלי, עבר זה, "זיכרונות" אלה, ממלאים את חיי הקולקטיב תוכן ומשפיעים על עיצוב אופיו ואיכותו של ההווה שלו.

אמנים מוזמנים לפנות באמצעות המייל אל ד"ר אביבית אגם דאלי עם הצעות לדימויים (בין 5-7 דימויים יספיקו), ופרטי גודל היצירות. ניתן לקבל פרטים נוספים כאן: avivitagam@gmail.com

קול קורא אוטופיה/דיסטופיה 

זהו קול קורא לתערוכה קבוצתית שנושאה הוא אוטופיה/דיסטופיה.

אמנם המושג אוטופיה קיים מימים ימימה (מאז אפלטון) אך דומה כי ספרו של תומס מור הנושא את השם "אוטופיה" העלה לתודעה מאז פרסומו (1516) ועד ימינו את המושג מחדש. בעולם האוטופי קיימת הרמוניה מושלמת, דבר הנעדר לגמרי מעולמנו אנו. בספרו  של מור מתואר עולם ללא קניין פרטי, הכל אוכלים בצוותא, עבודת כפיים נחשבת למכובדת ועוד. הדיסטופיה היא היפוכו המוחלט של העולם המושלם המתואר באוטופיה.

האידיליה האוטופית הופיעה בספרות ובאמנות לאורך השנים וככלל חזרו בה כמה אלמנטים: מצד אחד דחיית המציאות, מצד שני האמונה בתיקון העולם ומצד שלישי חתירה לחיים מאושרים. הדיסטופיה תוארה אף היא כגיהינום עלי אדמות שדווקא מצא ביטוי בעולמנו אנו בקטסטרופות כמו במלחמת העולם השנייה ובמלחמות רוויות דם אחרות, בכללן מלחמות ישראל.

בתערוכה הקבוצתית שתתקיים במרץ 2020 בגלריה היפה של בית יד לבנים רמת גן יציגו האמנים את האינטרפרטציות שלהם על ואודות נושאים אלו. ננסה לענות על שאלות כמו: מה נחשב אוטופי בימינו? מה נחשב דיסטופי? אילו ביטויים גראפיים מקבלות האוטופיה והדיסטופיה באמנות העכשווית?

אמנים פלסטיים (ציירים, צלמים ופסלים) מוזמנים לפנות באמצעות המייל אל ד"ר אביבית אגם דאלי עם הצעות לעבודות שיוצגו (בין 5-7 צילומים של עבודות יספיקו), ופרטים על גודל היצירות. ניתן לקבל פרטים נוספים כאן:avivitagam@gmail.com

תערוכת ט"ו בשבט – חג האילנות 

לפני כמאה שנה נטע הרצל עץ ברוש לא הרחק מירושלים כשהגיע לבקור קצר בארץ. מאז הפכה נטיעת עצים בידי הציונות לסוג של פולחן  שבמרכזו רעיון הפרחת השממה. בסיפור "הברוש והדגל" שכתב לוין קיפניס בעקבות ביקורו של הרצל מתואר הברוש שניטע ככזה ההופך את השממה למקום פורח וחי. כך מספר קיפניס: "לא הרחק מירושליים.. בין הרים וסלעים נטע הרצל ברוש… ולאחר שנטע את העץ האגדי הוא אומר: 'ממני יראו וכן יעשו… כל אחד ואחד יטע עץ, ולא יעברו ימים רבים עד אשר יכוסו כל ההרים מסביב עצים רבים.."

דומה כי מיתוס ברוש הרצל, שסמל את תחילת הנטיעות ואת ייעור הארץ בכלל, הפך ברבות השנים לנושא מקובל באמנות הישראלית – ציירים, צלמים ואמנים בכלל התייחסו לטבע ולפריחה ביצירתם ולאו דווקא בהקשר לחג האילנות או כסמל להפרחת השממה.

קול קורא זה פונה אל אמנים שעוסקים/יעסקו ביצירתם בנושאי טבע, פריחה ונופים בכלל.

התערוכה שתתקיים בחלל היפה של המשכן לאמנויות רעננה בתקופה בה חל ט"ו בשבט (במהלך פברואר 2020) תבקש להציג ייצוגי עצים, פרחים, פריחה, לבלוב ונופים.

אמנים פלסטיים (ציירים וצלמים) מוזמנים לפנות באמצעות המייל אל ד"ר אביבית אגם דאלי עם תצלומי עבודות (בין 5-7 דוגמאות יספיקו), ופרטים על גודל היצירות. מועד אחרון למשלוח הצעות הוא 1.1.20. ניתן לקבל פרטים נוספים כאן avivitagam@gmail.com התערוכה כוללת פתיחה חגיגית.

זכרון השואה 


זיכרון השואה – קול קורא לתערוכת ציורים וצילומים באוניברסיטת תל אביב
השואה והשלכותיה משפיעות על תחומי הזהות, הזיכרון, החברה והתרבות של החיים בישראל ומחוץ לה. זיכרון השואה הוא נושא המקבל תצורות ופנים משתנות ככל שחולפות השנים, כך למשל בשנים הראשונות לקום המדינה היה ניסיון להתעלמות מהנושא והחל משנות ה60 (לאחר משפט אייכמן) חלה תפנית ועלה העניין להזכיר ולזכור את השואה ומוראותיה.
הזיכרון הקולקטיבי, הוא חלק אורגני מההוויה החברתית, המתהווה ומשתנה ללא הרף בהתאם לשינויים המתחוללים בחברה. הזיכרון הקולקטיבי הוא אמנם משותף, אך כל פרט הנחשף לזיכרון זה או אחר מגדיר מחדש את חברותו בקבוצה  re-member)).
בעצם פעולת הזיכרון מצטרף האדם, במקרה זה האמן/ית, מחדש אל הקבוצה (תהא זו משפחתו, חבריו, מכריו, הישראלים, בני תרבות המערב, האנושות וכו').
התערוכה הקבוצתית שתתקיים בחלל המרווח בקומה התחתונה של הספרייה למדעי החברה, לניהול ולחינוך באוניברסיטת תל אביב מיועדת להיות מוצגת במהלך החודשים מרץ ואפריל 2020 . במהלכם יתקיים יום הזיכרון לשואה ולגבורה. האמנים המשתתפים  יציגו את התייחסויותיהם לנושא זיכרון השואה תוך התייחסות למנעד שבין הפרטי לחברתי. נשאל כיצד זיכרון אישי יכול לבטא זיכרון קולקטיבי, אם בכלל.
התערוכה תבקש להציג את הפנים הרבות והמגוונות של זיכרון השואה באמנות ישראלית עכשווית.
אמנים (צלמים או ציירים בלבד) המבקשים להשתתף בתערוכה זו מוזמנים לפנות באמצעות המייל אל ד"ר אביבית אגם דאלי עם תצלומי עבודות (בין 5-7 תצלומים יספיקו), וכן פרטים על מימדי היצירות. תאריך אחרון למשלוח תצלומים למייל הוא 1.2.20 .

ניתן לקבל פרטים נוספים כאן: avivitagam@gmail.com