קול קורא לתערוכה בנושא "מיתוסים": 

מיתוס הוא סיפור שנועד לספק הסבר לשאלות אודות הקיום: מדוע נברא העולם? כיצד? מהי משמעות קיומנו? המיתוס מתמקד בערכים ולא בעובדות ומטרתו היא להעניק לנו, בני האדם, משמעות. זה נכון לגבי כל סוג של מיתולוגיה: גם מיתוסים עכשווים וגם כאלה שהם עתיקי יומין.

קול קורא זה פונה אל אמנים המעוניינים להתייחס למיתוסים שונים ומשונים החל מהמיתולוגיה היוונית או זו של מצרים העתיקה ועד למיתוסים עכשווים כמו מיתוס הצבר או מיתוס הציונות. הכוונה לאיזכורים של סיפור זה או אחר ודרכו התכתבות עם מציאות אחרת.

המיתוס מתאר מציאות ארעית כמציאות חד פעמית ונצחית.

התערוכה גם תתייחס אל ניפוץ מיתוסים כתהליך ביקורתי המתבונן בהם "מלמעלה". עם זאת עמדה ריאליסטית לא תוכל להתנגד טוטלית להזדקקות האנושית למיתוסים. יש אפילו חובה לשמר מיתוסים המקדמים ערכי אושר, שויון מעמדי מגדרי וגזעי. כידוע "מיתוס בא ומיתוס הולך" והתבוננות בהם היא התבוננות בהיסטוריה של עצמנו ושל תרבותנו המשתנית.

קול קורא זה פונה אל אמנים המעוניינים להציג בתערוכה העוסקת ב"מיתוסים". למעשה, כל סיטואציה אנושית יכולה להפוך למיתוס: הכל עשוי לשמש את השיח המיתי.

התערוכה תתקיים בחודש מאי 2024 בחלל היפיפה של גלריית תיאטרון היהלום ברמת גן. אמנים מוזמנים לשלוח  5 עד 7 תצלומי עבודות ולציין מימדיהן אל ד"ר אביבית אגם דאלי דרך המייל: avivitagam@gmail.com

כל הזכויות שמורות לד"ר אביבית אגם דאלי

קול קורא לתערוכה בנושא "עת מלחמה – מלחמת חרבות ברזל": 

קול קורא זה פונה אל אמנים לשלוח תצלומי עבודות
ציור, איור או צילום לצורך הצגתם בתערוכה שתתקיים בספריית מדעי החברה באוניברסיטת
תל אביב.

התערוכה "עת מלחמה- תגובת האמנים למלחמת
חרבות ברזל" תתקיים בחודשים אפריל, מאי ויוני 2024. התערוכה תבקש לבדוק את
מגוון ההתייחסויות של האמנים למלחמת "חרבות ברזל" בכלל ולארועי 7.10.23
בפרט.

לאורך ההיסטוריה של התרבות הישראלית ההתייחסות
אל המלחמה נעה בשתי קצוות: מצד אחד האדרה ויפוי של הלוחם, הלחימה והשימוש בכוח
צבאי; מן הצד השני הודגשה הטרגיות, הכאב, הסבל וההרס שגורמת המלחמה
.

טענה רווחת היא כי העם היהודי לא הרבה מעולם
לשיר שירי מלחמה ובוודאי לא הרבה לצייר מלחמה. כך למשל רוב שירי המלחמה המופיעים
במקרא, חוברו בעיתות סכנה ונותרו זניחים בהשוואה לחזונות השלום של הנביאים. למעשה,
עד למלחמת העולם הראשונה, התרבות העברית ממעטת להתייחס לקרבות, למעט מקרים יוצאי
דופן
.

רק כשהחלה ההתיישבות הציונית בא"י חל
השינוי: או אז צצו ועלו מיתוסים על גבורה. נוצר סוג של אישיות יהודית אחרת, חדשה.
יהדות אקטיווית שהיתה אנטיתזה ליהודי הגלותי , קראו לה "היהודי החדש".

לאחר מלחמת ששת הימים וביתר עוצמה מלחמת יום
כיפור עלה דימוי אחר של המלחמה. המלחמה הוצגה ככזו הגובה מחירים אישיים קשים.

בתערוכה
הקבוצתית שתתקיים בחלל היפה של הספרייה לחינוך ולמדעי החברה יציגו אמנים את
האינטרפרטציות שלהם על הנושא.

ציירים
וצלמים מוזמנים לפנות באמצעות המייל אל ד"ר אביבית אגם דאלי עם לפחות 5
תצלומי עבודות. כל אמן יציג לפחות 3 עבודות ולא יותר מ 7 עבודות. יש לציין פרטים
על גודל היצירות. ניתן לקבל פרטים נוספים כאן
avivitagam@gmail.com

הדד ליין למשלוח עבודות הוא 1.3.24. יש לציין בשורת הנושא "עבור תערוכה באוניברסיטה".

כל הזכויות שמורות לד"ר אביבית אגם דאלי

קול קורא לתערוכה בנושא "העצמה נשית": 

בעקבות יום האשה בינלאומי תוצג תערוכה המוקדשת לנשים ולנשיות בחודש פברואר ובתחילת מרץ 2024 במרכז תל אביב.

התערוכה תתן בימה וביטוי לכל ייצוג פלסטי (בצילום או בציור) של העצמה נשית ושל נושאי מגדר, סביבה וטבע.

מטרת התערוכה היא להעלות על נס את חשיבותו של יום האשה הבינלאומי כמקור להעצמה נשית ולדרבון נשים להשגת שיויון זכויות לנשים באשר הן.

יום האשה הבינלאומי צוין לראשונה ב-28 בפברואר 1909 בארצות הברית בעקבות הצהרה של המפלגה הסוציאליסטית של אמריקה, לזכר שביתת איגוד פועלות נשים שהתקיימה ב-1908. בחודש אוגוסט 1910 אורגן כנס האשה הבינלאומי כדי להקדים את האספה הכללית של האינטרנציונל השני בקופנהגן. הוצע לציין מדי שנה את "יום האשה הבינלאומי" אם כי לא נקבע תאריך בכנס זה. בהמשך דרשו הנשים שתינתן להן זכות ההצבעה והזכות לכהן במשרה ציבורית. הן גם מחו על אפליה מגדרית בתעסוקה.

בברית המועצות הפך יום האישה הבינלאומי לחג רשמי תחת משטרו של לנין. במערב נחגג יום זה  לאחר 1977 כאירוע עממי, כאשר העצרת הכללית של האו"ם הזמינה את המדינות החברות בו להכריז על 8 במרץ כיום האו"ם לזכויות נשים ולשלום בינלאומי.

בתערוכה הקבוצתית שתתקיים בחלל היפיפה של אשכול פיס ברח' לאונרדו דה וינצ'י תל אביב יציגו האמניות והאמנים את האינטרפרטציות שלהם על הנושא.

אמנים ואמניות  מוזמנים לפנות באמצעות המייל אל ד"ר אביבית אגם דאלי עם הצעות לעבודות שיוצגו (ציורים או צילומים בלבד). יש לשלוח לפחות 5 תצלומי עבודות. כמו כן יש לשלוח פרטים על גודל היצירות. כתובת המייל היא: avivitagam@gmail.com

כל הזכויות שמורות לד"ר אביבית אגם דאלי

קול קורא לתערוכה בנושא "שומקום": 

קול קורא לתערוכה "שומקום": בספרו הערים הסמויות מהעין כותב איטאלו קאלווינו: "הדבר המכונה מקום אחר, הוא מראה שלילית. הנוסע מזהה את המעט ששייך לו, תוך שהוא מגלה את ההרבה שמעולם לא היה לו ושלא יהיה לו לעולם".

קול קורא זה פונה אל אמנים המעוניינים להציג נופים שאינם שייכים לשומקום. הכוונה לחלל אנונימי, נעדר זהות, נעדר היסטוריה, שהוא כולו תוצר של דימיונו של האמן או האמנית.

אם המקום הוא מרחב המוגדר באמצעות גבולותיו הפנימיים והחיצוניים – מרחב היוצר תחושת שייכות וביתיות השומקום מופיע כהיפוכו. שומקום הוא מקום שעבר תהליך של דה טריטוריאליזציה. הוא מופיע כמערך של סימנים למשהו אחר. הכל נועד ליצור תצוגה של מציאות טבעית, אוניברסלית.

שומקום הוא שטח הפקר בין מחוזות גיאוגרפיים. החירות שלו משקפת את "התודעה חסרת הבית" של האדם בעידן הנוכחי.

קול קורא זה פונה אל אמנים המעוניינים להציג בתערוכה העוסקת ב"שומקום": במקומות ללא מקום. למעשה, כל הנופים המצוירים, המצולמים, המפוסלים, – המתועדים בדרך זה או אחרת – הם מקומות נעדרי מקום: הם "זזים" והופכים להיות "נוודים" במקומות בהם הם מתארחים.

התערוכה תתקיים בחודשים נובמבר דצמבר 2023 באשכול פיס ברמת גן. אמנים מוזמנים לשלוח 5 עד 7 תצלומי עבודות ולציין מימדיהן אל ד"ר אביבית אגם דאלי דרך המייל: avivitagam@gmail.com

כל הזכויות שמורות לד"ר אביבית אגם דאלי

קול קורא לתערוכה בנושא "ג'ונגל עירוני": 

שילוב המילים "ג'ונגל עירוני" משדר דבר והיפוכו בו זמנית: הג'ונגל מתייחס אל עולם הטבע, בעוד שהעיר מתייחסת אל עולם התרבות. דימוי הטבע הפראי הוא כניגוד לדימוי העיר הדחוסה, הרועשת והתעשייתית. 

כמו כל דימוי חזותי, נוף עיר יכול לבטא מגוון של דימויים ולעורר מגוון של אסוציאציות. הדבר טמון כמובן באופייה של העיר ובמטענים האיקונוגרפיים שהיא נושאת עמה. מקום מסוים יכול להזכיר דימוי של פרובינציאליות, של קוסמופוליטיות, של חטא או של דינמיות, של השתנות, קדושה, חולין, תקוות ועוד. 

פריז, למשל, מזוהה כעיר האורות, ניו יורק היא הכרך הגדול, ירושלים היא עיר הקודש. זוהי משמעות קבועה, פחות או יותר, העולה בתודעתו של הנמען כמעט באופן אוטומטי, כחלק מקונבנציה תרבותית מוכרת. 

אתרים ספציפיים קשורים למחוזות הזיכרון הקולקטיבי של ציבורים שלמים. כלומר, מקומות וזיכרונות מקיימים ביניהם יחסים הדוקים. באמצעות מקומות אנשים יוצרים בראשם דימויים של הדברים שאותם הם מבקשים לזכור ומאחסנים בזיכרונם.

פעמים רבות מופיע נוף עירוני בהקשרים קוסמופוליטיים, בדרך כלל כמטפורה של שינוי חברתי או כאייקון של ההווה. ייצוגי העיר מופיעים כניגוד, כהיפוך של הטבע, שכן האורבניזציה מחליפה את הטבע ונבנית על חשבונו ובמקומו. על כן העיר מבטאת ניכור מהטבע.

העיר מייצגת את עולם העבודה, בעוד שהטבע נקשר בדמיוננו עם נופש, שלווה ורוגע.

קול קורא זה פונה אל אמנים המעוניינים להציג בתערוכה העוסקת מצד אחד בג'ונגל העירוני לכשעצמו, כמטפורה על אודות העיר הגדולה, ומאידך מתייחסת לג'ונגל לא כמטפורה, אלא לכשעצמה: לייצוגי טבע פראי ולחיות טרף. כיוון שהעיר מכילה בחובה גם את עולם החי, התערוכה מזמינה גם יצירות העוסקות בעולם החי הפראי (כולל חיות עירוניות לא מבויתות) ובעולם החי המבויית.

התערוכה תתקיים בחודש אוקטובר 2023 בחלל היפיפה של תיאטרון היהלום בבורסה ברמת גן. אמנים מוזמנים לשלוח  5 עד 7 תצלומי עבודות ולציין מימדיהן אל ד"ר אביבית אגם דאלי דרך המייל: avivitagam@gmail.com

התערוכה תתייחס לאינטרפרטציות השונות העולות מהתייחסות אל נופי עיר, נופי ג'ונגל, חיות המתגוררות בעיר (מבויתות ופראיות) וחיות פרא.

כל הזכויות שמורות לד"ר אביבית אגם דאלי

קול קורא לתערוכה בנושא נוודות/ניידות: 

העידן הנוכחי מתאפיין בתזוזה ובמעבר ממקום למקום, הן גיאוגרפי והן מנטלי. התפתחות התחבורה מאפשרת כיום לכל דיכפין לעלות על מטוס/ אניה/ רכבת ולהגיע לכל יעד כמעט ולכל מחוז חפץ. כתוצאה מהיתרבות הנסיעות ומהמעברים התכופים של היחיד ממקום למקום נוצר צורך להתנייד בקלות באמצעות חפצים שכל מטרתם היא לשרת את נמענם לאורך נסיעתו (למשל פריט כמו מזוודה – הפריט המזוהה ביותר עם התייר/הנווד: המזוודה היא מעטפת הסוגרת על "הפנים" שהוא גם "חוץ" הנישא ברשות הרבים).

דווקא הקורונה האיצה גישור על פערים במרחב באמצעות שימוש הולך וגובר באמצעי התקשורת החדשים ובראשם האינטרנט והטלפון הסלולרי המייצגים בעצמם סוג חדש של ניידות: הם מאפשרים הצגה מיידית של ארועים ושל תמונות מכל מקום בעולם בזמן אמיתי וללא השהיה, כך הופך העולם למקום קטן ולנגיש. ה"נוודים החדשים" גומעים מרחקים בשניות וצופים במקומות גיאוגרפיים מרוחקים מביתם, באמצעות גלישה באינטרנט הם מבקרים במוזיאונים וירטואליים ומשוטטים בין אתרים ובין ערוצים.

התערוכה בנושא הניידות והנוודות תבקש להציג מחשבות ותהיות מהי נוודות ומהי ניידות: אם באמצעות גישור על פערים במרחב באמצעות ספינות, ספינות מדבר (גמלים) או באמצעות התייחסות אל מושג הגבול עצמו. התערוכה תתייחס גם אל תופעת הפליטות ואל חסרי הבית שמצבם הוא לעיתים פועל יוצא של פליטות.

אמנים המעוניינים להשתתף מוזמנים לשלוח תצלומי עבודות לווטצאפ 0545999337 או למייל avivitagam@gmail.com

כל הזכויות על טקסט זה וכל יתר הטקסטים באתר שמורות לאביבית אגם דאלי

קול קורא לתערוכה במכון המים, גבעתיים: 

מה בין אמנות לאמונה? יצירת האמנות מגשימה
רעיונות ותכנים גבוהים ולעיתים מופשטים בחומר ובצורה והאמונה היא היוצקת את אותם
תכנים וידע. אמנות עוסקת בעתיד (מכאן גם הביטוי
Avant-garde – לפני המחנה) וכך גם האמונה-
מתמקדת בתוצאות עתידיות של דברים הנעשים בהווה
.

עם זאת האמונה פועלת באופן אחר מתוכן ומידע:
הידע מתייחס אל הטעות וממנה הוא מכונן את מה שנתפס כאמיתי. האמונה, לעומת זאת,
מבקשת להמנע מלכתחילה מטעויות. במאמין יש שכנוע פנימי המקבל את האמונה כמות שהיא
.

כשאנו מאמינים, טוען הפילוסוף מישל דה סרטו,
אנו "נותנים קרדיט" למושא האמונה שלנו. דה סרטו מפנה את תשומת ליבנו למה
שנטינו לשכוח: כל אקט של אמונה (
Credoבלטינית) קשור אטימולוגית ל Credit כלומר להענקת אשראי.

מי שנותן קרדיט מקווה ביום מן הימים לקבלו בחזרה.
כל אחד מקווה לקבל קרדיט בתורו. כך למשל, אנחנו מאמינים כי האדם שלו אנו מלווים
כסף יחזיר לנו אותו בעתיד. המאמין באלוהים ("נותן לו קרדיט") עושה זאת על
מנת שביום מן הימים הוא יתוגמל על מעשיו
.

אקט האמונה, אומר דה סרטו, מתבצע איפוא בין שני
קטבים מנוגדים. מצד אחד, אמונה אחת מחייבת הכרה בעצמה ודחייה של אמונה אחרת. כדי
להאמין בדבר אחד יש לבגוד בדבר אחר. כל אקט של אמונה יש בו "אקט שלילי"
וויתור ודחייה על  דבר אחד, ואקט  חיובי של נתינת קרדיט לדבר שאותו אנו רוצים. מכאן
שכל אמונה היא אקט דיאלקטי  המכיר בקיומו
או בקיומה של האחרות – שרק ביחס אליה מתבארת הבחירה הנגדית של האני. האמונה מונעת,
על כן, תפיסה טוטלית ואחדותית מדי של האני ביחס להווה. יש בה תמיד הבדל,  המכיר באופן הכרחי בקיומו של האחר ומכונן את
עצמו בזמן עתיד ביחס  לאחר אפשרי מעין זה.
אחר זה פותח פתח אל העתיד. לכן האמונה היא אקט של היפתחות אל העתיד
.

התערוכה העתידית תבקש להתייחס אל אחד או יותר מן המושגים: אמנות, אמון
או אמונה כפי שאלו באים לידי ביטוי גשמי באמנות עכשווית בישראל.

ציירים צלמים ופסלים מוזמנים לפנות באמצעות המייל אל ד"ר אביבית אגם דאלי עם תצלומי עבודות (בין 5-7 צילומים יספיקו), ופרטים על גודל העבודות. לפרטים נוספים כאן: avivitagam@gmail.com

כל הזכויות על טקסט זה וכל יתר הטקסטים באתר שמורות לאביבית אגם דאלי

קול קורא לתערוכה blue: 

הכחול נחשב לאורך מאות בשנים כצבע שקשה להפיק ועל כן ייצג פעמים רבות רוזנים ומלכים. מעל גבי פקסימיליות ועל קירות כנסיות הופיעו דמויות כמו המדונה הקדושה וישו עם צבעי הכחול (לצד האדום המסמל הקרבה ואהבה המחוברים לערכי הנצרות). ביהדות הפיקו את הצבע הכחול שנועד לטליתות מחילזון נדיר והנדירות שלו הפכה את הצבע לעוד יותר יוקרתי.

המשורר וחוקר הטבע יוהן וולפגנג פון גיתה פתח תורת צבעים (1810)  שראתה צבעים שונים כתערובות של אור וחושך.  בטבלאות הצבע של גיתה זוהה האדום עם גיבורים, בעוד הכחול זוהה עם.. היסטוריונים. האדום זוהה עם האופי הקולרי – הכעס, החימה – בעוד הכחול זוהה עם הפלגמטי. מעניינת העובדה כי בעברית הצבע האדום מכונה גם חכלילי. התרבות העברית העלתה על נס את הצבע הכחול עד כי הפך להיות מזוהה עם ישראל בכלל ועם היהדות בפרט. 

התערוכה תבקש לבדוק אילו פרשנויות נקשרות אל הצבע הכחול (והאם הוא באמת "בלו") ומדוע משתמשים בו כיום אמנים. בתערוכה הקבוצתית  יציגו המשתתפים את האינטרפרטציות שלהם על ואודות הצבע הכחול. ציירים, פסלים וצלמים מוזמנים לפנות באמצעות המייל אל ד"ר אביבית אגם דאלי עם תצלומי עבודות בהן הכחול הוא דומיננטי ופרטים על גודל היצירות.

התערוכה תתקיים בחודש מאי 2023 בחלל היפיפה של תיאטרון היהלום בבורסה ברמת גן. מוזמנים לשלוח תצלומי עבודות ולציין מימדיהן למייל: avivitagam@gmail.com

יש לשלוח 5-7 תצלומי עבודות.

התערוכה תתייחס לאינטרפרטציות השונות העולות מן העיסוק בצבע הכחול ותעלה תובנות לקשר (או להעדרו) בין צבע לרגש, להרהור ולתפישת עולם.

קול קורא לתערוכה לרגל יום האישה: 

בעקבות יום האשה בינלאומי החל מדי שנה במרץ תוצג תערוכה המוקדשת לנשים ולנשיות בחודשים מרץ אפריל 2023 ברמת גן.
התערוכה תתן בימה וביטוי לכל ייצוג פלסטי (בצילום או בציור) של העצמה נשית ושל נושאי מגדר, סביבה וטבע.
מטרת התערוכה היא להעלות על נס את חשיבותו של יום האשה הבינלאומי כמקור להעצמה נשית ולדרבון נשים להשגת שיויון זכויות לנשים באשר הן.
יום האשה הבינלאומי צוין לראשונה ב-28 בפברואר 1909 בארצות הברית בעקבות הצהרה של המפלגה הסוציאליסטית של אמריקה, לזכר שביתת איגוד פועלות נשים שהתקיימה ב-1908. בחודש אוגוסט 1910 אורגן כנס האשה הבינלאומי כדי להקדים את האספה הכללית של האינטרנציונל השני בקופנהגן. הוצע לציין מדי שנה את "יום האשה הבינלאומי" אם כי לא נקבע תאריך בכנס זה. בהמשך דרשו הנשים שתינתן להן זכות ההצבעה והזכות לכהן במשרה ציבורית. הן גם מחו על אפליה מגדרית בתעסוקה.

בברית המועצות הפך יום האישה הבינלאומי לחג רשמי תחת משטרו של לנין. במערב נחגג יום זה  לאחר 1977 כאירוע עממי, כאשר העצרת הכללית של האו"ם הזמינה את המדינות החברות בו להכריז על 8 במרץ כיום האו"ם לזכויות נשים ולשלום בינלאומי.

בתערוכה הקבוצתית שתתקיים בחלל היפיפה של אשכול פיס רמת גן יציגו האמניות והאמנים את האינטרפרטציות שלהם על הנושא.

אמנים ואמניות  מוזמנים לפנות באמצעות המייל אל ד"ר אביבית אגם דאלי עם הצעות לעבודות שיוצגו (ציורים או צילומים בלבד). יש לשלוח לפחות 5 תצלומי עבודות. כמו כן יש לשלוח פרטים על גודל היצירות. כתובת המייל היא avivitagam@gmail.com 

קול קורא לתערוכה בנושא "חורף": 

התערוכה "חורף" מבקשת לשקף ולהציג אינטרפרטציות עכשוויות להרהור על ואודות חורף, על כניסה אל הבית הנתפס כמבצר אל מול הגשמים העזים, הרוחות העזות תוך כדי המתנה לאביב.
החורף הוא אם כן זמן הבשלה, זמן המתנה לקראת ההתחדשות שתבוא, כאמור, באביב. יש תופעות המתקיימות אך ורק בחורף, למשל הימים המתקצרים והלילות הארוכים, הגשמים, השלג, הסופות, ריבוי העננים, נדידות הציפורים.
חלק  מבעלי החיים כמו הדובים, העטלפים, הצפרדעים והנחשים נכנסים לתרדמת חורף. בונים, סנאים, בואשים ועוד חיות אוגרים מזון במיוחד לקראת החורף.
זנים מסוימים של חיות אף משנים את צבעם או את צבע פרוותם כדי להיות מוסווים טוב יותר.
חלזונות ושבלולי יבשה מנצלים את התקופה הלחה והקרה דווקא להתרבות.
התערוכה היא בבחינת אמירה והדהוד על מצבים קיומיים, על יציאה ממצבי חירום ועל פגישה עם הלא נודע המשתקף מטפורית כחורף וכטבע זועם מול אדם/ אמן/ית  השואלים שאלות ומחפשים בסביבה ובטבע מענה להן.
התערוכה שתתקיים בחודש פברואר 2023 באשכול פיס ברמת גן תעסוק בכל אותם אספקטים של החורף.
דד ליין להגשת הצעות להשתתף בתערוכה הוא 7.1.23. יש לשלוח מייל אל ד"ר אביבית אגם דאלי avivitagam@gmail.com  עם תצלומי 5 עבודות לפחות ולציין מימדים. יש לציין כי המדובר בתערוכה בנושא החורף. ציירים וצלמים מוזמנים לשלוח את ההתייחסויות שלכם אל נושא החורף, על שלל היבטיו.

קול קורא לתערוכה בנושא מציאות בדויה: 

אמנות כחלום יום שתתקיים בינואר 2023, בתיאטרון היהלום רמת גן.
הסביבה בה אנו מצויים היא לעיתים קרובות סביבה בדיונית. למשל, כשאנחנו גולשים באינטרנט, משוטטים ברשתות החברתיות אנחנו בפועל "לא במקום". המיינד או המחשבות שלנו נוסעים ומשוטטים אל עבר מרחבים אחרים.
למעשה, הציור, הפיסול, הצילום וגם סוגי אמנויות אחרים מסיטים את מבטנו מן "המציאות היומיומית" אל עבר מקום אחר. בעידן הבודק כל העת את גבולות המציאות נראה כי הבדיוני "נכנס" עוד יותר אל המציאות ולהיפך – המציאות חודרת לבדוי ואל הדימיוני.
באמנות, כמו בחיים הפנימיים, המציאות היא אינטרפרטציה של חוויותינו. יש הקצנה של מגמות קיימות ויצירת פיתוחים רדיקליים שלהן. בהכללה מסוימת ניתן לומר כי מרבית היצירות הן תרגום חזותי של מגוון עולמות המתקיימים במנעד רחב שבין מה שנהוג לכנות האפשרי אל מול הבלתי אפשרי או המופלא.
התערוכה שתתקיים בחודש ינואר 2023 בגלריה של תיאטרון היהלום ברמת גן תעסוק בכל אותם נושאים. דד ליין להגשת הצעות להשתתף בתערוכה הוא 7.12.22.
יש לשלוח מייל אל ד"ר אביבית אגם דאלי avivitagam@gmail.com  עם תצלומי 5 עבודות לפחות ולציין מימדים. יש לציין כי המדובר בתערוכה בנושא מציאות בדויה: אמנות כחלום יום.

ציירים, צלמים, פסלים מוזמנים לשלוח את האינטרפרטציות שלכם אל מה שנהוג לכנות "המציאות", תהא זו מציאות לוקלית, בינלאומית, אישית או סביבתית.

קול קורא בנושא  ארץ, עיר, חי, צומח, דומם: 

קול קורא לתערוכה בנושא ארץ, עיר, חי, צומח, דומם שתתקיים בדצמבר 2022, בתיאטרון היהלום רמת גן.

המשחק המוכר והידוע "ארץ, עיר, חי, צומח, דומם" זכור לרבים מאיתנו מילדותנו ומתבסס על שליפת ידע במהירות.

כזכור, המדובר במשחק בו משתתפים לפחות שני אנשים הבוחרים באופן אקראי את אחת מאותיות האלף בית ומעלים שמות של ארצות, של ערים, של חיות, של צמחים ושל דוממים ששמם מתחיל באותה אות.

ברגע שאחד המשתתפים מצליח לסיים את הרשימה, סיבוב המשחק נעצר ומתחילים להשוות בין הרשימות של המשתתפים במשחק. לאחר מתן ניקוד לכל אחד מהמשתתפים על סמך השגיו נבחרת אות חדשה, ומתחיל סבב חדש, עם אותם הכללים. המשחק נמשך עד שהמשתתפים מחליטים להפסיקו, או אם הסתיימו האותיות באלפבית. בסיום המשחק מסכם כל משתתף את מספר הנקודות  שלו, והמנצח הוא בעל הניקוד הגבוה ביותר.

התערוכה שתתקיים בגלריה של תיאטרון היהלום ברמת גן תעסוק בכל אותם נושאים לרבות נושא המשחק לכשעצמו ומשחקי ילדות בכלל ותהווה מעין מקבץ אקלקטי של נושאים ותמות, כפי שהם באים לידי ביטוי בציור, בצילום או בפיסול באמנות עכשווית בישראל.

התערוכה תתקיים, כאמור, ברמת גן בדצמבר 2022. דד ליין להגשת הצעות להשתתף בתערוכה הוא 30.10.22.

יש לשלוח מייל אל ד"ר אביבית אגם דאלי avivitagam@gmail.com . עם תצלומי 5 עבודות לפחות ולציין מימדים. יש לציין כי המדובר בתערוכה בנושא ארץ, עיר, חי, צומח, דומם.

קול קורא בנושא שפע/שפיעה:

קול קורא לתערוכה בנושא שפע/ שפיעה – נובמבר 2022, בית יד לבנים רמת גן

(31.10.22 – 17.11.22)

העידן בו אנו חיים כיום מאפשר, פוטנציאלית, להגיע לשפע ולאיכות חיים מיטביים.

ספרי העשרה רבים מתייחסים לנושא, המעסיק רבים המבקשים להגיע אליו.

המושג "שפע" מופיע, בדרך כלל, בהקשרים של כסף או של נכסים. לעומתו המושג "שפיעה" הוא מושג גיאוגרפי המתייחס אל תהליך של עליית מי העומק באוקיינוסים, או לנביעת מים ממעיין.

לכאורה, אין קשר בין שני המושגים, אבל בפועל שניהם עוסקים בריבוי.

התערוכה שתתקיים בבית יד לבנים ברמת גן מבקשת להציג את הפנים השונות של מושג הריבוי: הן של השפע והן של השפיעה. מבחינה זו, תתייחס התערוכה הן אל אספקטים תרבותיים (שפע) והן אל אספקטים טבעיים (שפיעה).

מטרת התערוכה היא להציג ביטויים חזותיים של שפע ושל שפיעה כפי שהם באים לידי ביטוי בציור, בצילום או בפיסול באמנות עכשווית בישראל.

התערוכה תתקיים בגלריה היפיפיה של בית יד לבנים  ברמת גן בנובמבר 2022. הבאת עבודות ב 31.10.22 ,נעילת תערוכה 17.11.22. דד ליין להגשת הצעות להשתתף בתערוכה הוא 30.9.22.

יש לשלוח מייל אל ד"ר אביבית אגם דאלי avivitagam@gmail.com . עם תצלומי 5 עבודות לפחות ולציין מימדים. יש לציין כי המדובר בתערוכה בנושא שפע.

קול קורא לתערוכת אנשים ונופים ולשילוב ביניהם:

הנוף הנו סביבת האדם המידית. תפיסתה או הגדרתה העצמית של כל תרבות מושפעת מיחסיה עם סביבתה הטבעית או ממעשי ידיה. הנוף המופיע באמנות יכול לתפקד כסימן בעל משמעות והשלכות אידיאולוגיות, לאומיות ופוליטיות. ייצוגי הנוף יכולים ללמד אותנו על אופני ההתייחסות לרעיונות המסומלים על ידי מקומות.

דימויים של נוף מהווים מדיום של המרה בין האנושי לטבעי ובין העצמי לאחר. הנוף המצויר/ המצולם מתאר תהליך שבאמצעותו מתכוננות זהויות חברתיות או סובייקטיביות

התערוכה הקבוצתית שתתקיים בחלל היפיפה של גלריית תיאטרון היהלום תציג אינטרפרטציות של אמנות עכשווית בישראל לנושא זה.

כיוון שמקומות מתפקדים כגורמים מתקשרים, למשל, מקומות מסוימים נקשרים אסוציאטיבית עם נושאים מסוימים, התערוכה תבקש לספק הצצה אל מחוזות החפץ של האמנים המשתתפים (ציירים, צלמים, פסלים).

התערוכה תתקיים בגלריית תיאטרון היהלום בבורסה, רמת גן בחודש אוגוסט 2022.

כדי להגיש הצעה להשתתף יש לשלוח מייל אל ד"ר אביבית אגם דאלי avivitagam@gmail.com עם תצלומי 5 עבודות לפחות ולציין מימדים.

קול קורא לתערוכה בנושא "שבת אחים גם יחד" – אנשים בישראל 2022

החברה בישראל היא חברה משוסעת, מלאת גוונים ורבדים.

התערוכה העתידית מבקשת להציג את הפנים השונות של האנשים השונים החיים כאן, מי כאזרחים, מי כתושבים או אפילו כתיירים.

בנאומו מ 2015 של נשיא המדינה הקודם, ראובן ריבלין, הוא דבר על השבטיות המאפיינת את החברה הישראלית. הוא טען:

"תהליכים דמוגרפיים ותרבותיים מעצבים מחדש את פניה של החברה הישראלית בעשורים האחרונים: מחברה המורכבת מרוב ומיעוט ברורים, לחברה המורכבת מארבעה מגזרים או "שבטים" מרכזיים שמתקרבים זה אל זה בגודלם: חילונים, דתיים-לאומיים, חרדים וערבים".

מציאות חברתית זו יוצרת "סדר יום חדש". במציאות זו אין עוד רוב ומיעוט ברורים המתייחסים אל שאלות יסוד אידאולוגיות. ריבלין גורס כי, נדרש מעבר מהתפיסה המקובלת של "רוב ומיעוט" אל עבר תפיסה חדשה של שותפות בין המגזרים השונים החיים בישראל.

מטרת התערוכה היא לשקף את הפנים, תרתי משמע, של חברה בהתהוות המתעדכנת מעת לעת והמספרת את הסיפורים השונים של השבטים מהם היא מורכבת. זאת ועוד, ריבלין דבר על החברה הישראלית וכאן נדרשת התייחסות לחברות השונות הקיימות בישראל: לא רק חילונים, דתיים, מסורתיים, חרדים וערבים יש במדינה, אלא גם עולים חדשים, וכן מה שנהוג לכנות "עובדים זרים" ולאחרונה גם פליטי המלחמה מאוקראינה.

התערוכה מבקשת לתת להם פנים ושמות ולהציג אותם כמי ששותפים לסיפורה של החברה הישראלית המשתנה והמתעדכנת מעת לעת.

התערוכה תתקיים באשכול פיס, רמת גן בחודשים ספטמבר אוקטובר 2022 (תליית עבודות בסוף אוגוסט).

יש לשלוח מייל אל ד"ר אביבית אגם דאלי avivitagam@gmail.com עם תצלומי 5 עבודות לפחות ולציין מימדים.

קול קורא לתערוכה בנושא אור, נאורות, הארה

מאז ומעולם נקשר האור עם החיובי ואילו החשוך נקשר לשלילי. חג המולד וחנוכה הם חגי האור ולפניהם היו קיימים חגים פאגניים שחגגו אף הם את האור דווקא בשיא החורף, כששעות היום היו מעטות.

מאמצע המאה ה 18 הנאורות שאבה את שמה מהאור ברבות מן השפות (וגם בעברית) וקשרה לו (שוב) כתרים. להיות אדם נאור משמעו להצטרף לקידמה ולא לחזור לאחור. הנאורות ראתה בתבונה את מהות האדם ואת הכלי באמצעותו הוא (או היא) יוכלו להשתחרר מדעות קדומות ומכוחנות. הנאורות הציעה שחרור אוטופי שדגל בסובלנות. מושג ההארה הוא (גם) מושג דתי המתייחס בדתות המזרח לשחרור האדם ממחזור הלידה והמוות המקובל תוך שבירת המעגל הנצחי של גלגול הנשמות. זה מתרחש בזכות רכישת תובנות עמוקות על הקיום, המובילות לשינוי מהותי בתפיסת העולם של האדם.

מטרת התערוכה תהא להעלות על נס את האינטרפרטציות האישיות של האמנים באחד או יותר משלושת נושאי התערוכה. התערוכה תתקיים בתיאטרון היהלום ברמת גן במאי 2022 משך כחודש.

יש לשלוח מייל אל ד"ר אביבית אגם דאלי avivitagam@gmail.com עם תצלומי 5 עבודות לפחות ולציין מימדים. יש לציין כי המדובר בתערוכה בנושא האור

קול קורא לתערוכה: השואה מנקודת מבט עכשווית

השואה והשלכותיה משפיעות על תחומי הזהות,
הזיכרון, החברה והתרבות של החיים בישראל ומחוץ לה. זיכרון השואה הוא נושא המקבל
תצורות ופנים משתנות ככל שחולפות השנים, כך למשל בשנים הראשונות לקום המדינה היה
ניסיון להתעלמות מהנושא והחל משנות ה60 (לאחר משפט אייכמן) חלה תפנית ועלה העניין
להזכיר ולזכור את השואה ומוראותיה
.

הזיכרון הקולקטיבי, הוא חלק אורגני מההוויה
החברתית, המתהווה ומשתנה ללא הרף בהתאם לשינויים המתחוללים בחברה. הזיכרון
הקולקטיבי הוא אמנם משותף, אך כל פרט הנחשף לזיכרון זה או אחר מגדיר מחדש את
חברותו בקבוצה
(re-member).

בעצם פעולת הזיכרון מצטרף האדם, במקרה זה
האמן/ית, מחדש אל הקבוצה (תהא זו משפחתו, חבריו, מכריו, הישראלים, בני תרבות
המערב, האנושות וכו')
.

לעיתים תמונת העולם (תרתי משמע) העולה
מהתבוננות בדימוי בודד, או בתמונה אחת, משקפת הוויה שלמה, תחושות וזיכרונות שהיו
מנת חלקם של רבים
.

דומה כי הזיכרון הקולקטיבי מורכב מכל מה שקבוצה
אנושית מסוימת חוותה, יצרה והגתה בעבר במסגרת מורשתה התרבותית. כמו הזיכרון
האינדיווידואלי, עבר זה, "זיכרונות" אלה, ממלאים את חיי הקולקטיב תוכן
ומשפיעים על עיצוב אופיו ואיכותו של ההווה שלו
.

מטרת התערוכה תהא להעלות על נס את
האינטרפרטציות האישיות של האמנים נוכח זיכרון השואה. זה יכול להתכתב עם סיפורים
שכבר שמענו באמצעות קרובי משפחה, חברים או באמצעות המדיה או כסיפור אישי אותנטי של
ניצול. התערוכה תבקש להציג את הפנים הרבות והמגוונות של זיכרון השואה באמנות
הישראלית מנקודת מבט עכשווית, אביב 2022
.

 

יש לשלוח מייל אל ד"ר אביבית אגם דאלי avivitagam@gmail.com עם תצלומי 5
עבודות לפחות ולציין מימדים. יש לציין כי המדובר בתערוכה על השואה

קול קורא לתערוכת טבע ונוף באשכול פיס רמת גן בינואר 2022

הנוף הוא השתקפות של סביבת האדם המיידית: זהו הרפרנט הראשון של כל תרבות. כל תרבות מתייחסת אל עצמה באמצעות בחינת יחסיה עם סביבתה. הנוף מתפקד כסימן בעל משמעויות והשלכות אידיאולוגיות חברתיות ופוליטיות ויכול ללמד אותנו על אופני ההתייחסות לרעיונות המסומלים על ידי מקומות. המרחב ודימויי הנוף אינם רק רקע להתרחשויות אלא מתפקדים כ"הירוגליפים" המסגירים סדר חברתי מסוים  במובן זה האמנות מתעדת לא רק את התצורה הפיזית של המקום, אלא גם את התת מודע האופטי שלו . התערוכה תבקש לבדוק כיצד ההתייחסות לנוף מתרגמת את הסביבה התרבותית ומדוע השתמשו האמנים בנופים אלו ואחרים. בתערוכה הקבוצתית  יציגו אמנים את האינטרפרטציות שלהם על ואודות נופים ומקומות, הן קרובים והן רחוקים, מנטאלית וגיאוגרפית. ציירים וצלמים מוזמנים לפנות באמצעות המייל אל ד"ר אביבית אגם דאלי עם הצעות לעבודות שיוצגו , ופרטים על גודל היצירות.

התערוכה תתקיים משך חודשי ינואר ופברואר 2022 מוזמנים לשלוח תצלומי עבודות ולציין מימדיהן למייל:avivitagam@gmail.com.  יש לשלוח 5-7 תצלומי עבודות.

קול קורא לתערוכה בגלריה החדשה בנושא טבע סביבה וקיימות

בני האדם הם חלק מהטבע ועל כן התנאים החיצוניים בהם הם נמצאים משפיעים עליהם בין אם יתנו על כך את הדעת ובין אם
לאו. הדאגה לאיכות החיים ולסביבה היא אם כן דאגה גם לבני האדם ולאפשרות של המשך
קיום החיים במתכונתם הנוכחית על פני כדור הארץ
.

דומה כי במאה ה21 נושא הסביבה
והיחסים בינה לבין בני האדם הפכו לסוגיה בה עוסקים רבות בתחומי דעת שונים, ביניהם
גם באמנות
.

הסביבה המקיפה אותנו משמשת רקע אך
היא גם חלק בלתי נפרד ממי שאנחנו. הדאגה והמודעות לסביבה היא פועל יוצא של המשך
דלדולם של משאבי טבע מעשה ידי האדם. הבעיות הסביבתיות נסבות כיום על סוגיות של
זיהום אוויר, התחממות גלובלית, דלדול של מינים שונים של בעלי חיים או צמחים או
העלמותם המוחלטת, כמו גם ניצול יתר של משאבים, והופעתן של מגפות ורעב
.

קול קורא זה פונה אל אמנים העוסקים
ביחסי אדם וטבע. מטרת התערוכה שאמורה להתקיים בנובמבר בגלריה החדשה בבת ים היא
להעלות על נס את חשיבות היחסים בין האדם לסביבתו ולאופן בו אמנים ישראליים
מתייחסים אל נושא זה כיום
.

ציירים
צלמים, פסלים, אמני וידאו ועוד מוזמנים לפנות באמצעות המייל אל ד"ר אביבית
אגם דאלי עם תצלומי עבודות (בין 5-7 צילומים יספיקו), ופרטים על גודל העבודות. פרטים
נוספים כאן
:avivitagam@gmail.com 

הדד ליין למשלוח תצלומי עבודות
למייל הוא 1.9.21

קול קורא בנושא התחלות, התחדשות, חדשנות

קול קורא זה פונה אל אמנים לשלוח תצלומי עבודות ציור או צילום לצורך הצגתם בתערוכה שתתקיים בספרייה באוניברסיטת תל אביב לקראת פתיחת שנת הלימודים האקדמית באוקטובר 2021. התערוכה תמשך כחודשיים.

הנושא שנבחר הוא התחלות, התחדשות, חדשנות.

התחלות מעוררות לעיתים תקוות אך עשויות להוות גם מוקד למתח. הן מתייחסות אל העתיד לבוא, אך מספרות גם על מה שכבר הסתיים. התחלה היא ערך מלא בניגודים וביופי.

ציירים וצלמים מוזמנים לשלוח תצלומי עבודות ביכורים שלהם, או עבודות העוסקות בהתחדשות, בהתחלה חדשה או בחדשנות . כך למשל נושאים כמו אביב (עונת ההתחדשות) יכולים להתאים וכן עבודות העוסקות בחיים חדשים, ילדות, הריון וצמיחה. גם עבודות חדשניות, מקוריות ולא שגרתיות עשויות להשתלב בתערוכה.

מטרת התערוכה היא להעלות על נס את חשיבות ההתחדשות – בכל תחום של חיינו כיסוד להנעה, למוטיבציה ולהתקדמות באשר היא.

האמונה כי יש סדר ויש התחלה לכל דבר, התהוות ולבסוף קמילה וחוזר חלילה (ממש כמו סדר הימים בשנה) מעצבת את תפיסת העולם שלנו. אם נזכור כי כל דבר, הוא דבר שהתחיל בנקודה מסוימת, יווצר בנו רגש קבוע של התחדשות ושל משמעות.

בתערוכה קבוצתית שתתקיים בחלל היפה של הספרייה לחינוך ולמדעי החברה יציגו אמנים את האינטרפרטציות שלהם על הנושא, הן כמושא לביקורת והן כמושא לאמפטיה ולהכלה.

ציירים וצלמים מוזמנים לפנות באמצעות המייל אל ד"ר אביבית אגם דאלי עם לפחות 5 תצלומי עבודות (כל אמן יציג לפחות 3 עבודות), ופרטים על גודל היצירות. ניתן לקבל פרטים נוספים  כאן: avivitagam@gmail.com 

הדד ליין למשלוח עבודות הוא 31.7.21. יש לציין בשורת הנושא "עבור תערוכה באוניברסיטה".

קול קורא לתערוכה "טבע האדם" בבית האמנים ראשל"צ באוגוסט/ ספטמבר 2021

בני האדם הם חלק מהטבע ועל כן התנאים החיצוניים
בהם הם נמצאים משפיעים עליהם בין אם יתנו על כך את הדעת ובין אם לאו.

המושג "טבע" ו"טבעי" מזוהה  עם האותנטי, לעומת המלאכותי. המושג "טבע
האדם" מתחבר מצד אחד אל האותנטי ומצד שני אל הרגלים המוקנים על ידי החברה,
הנורמות.

הסביבה המקיפה אותנו משמשת רקע אך היא גם חלק
בלתי נפרד ממי שאנחנו: אנחנו שיקוף ותוצר של מי ושל מה שסביבנו. מכאן עולה השאלה
עד כמה טבעי הוא טבענו…

קול קורא זה פונה אל אמנים (ציירים, צלמים,
פסלים ויוצרים פלסטיים אחרים) המציגים בעבודותיהם דימויים של טבע ושל אדם ובפרט
דימויים המשלבים בין השניים.

מטרת התערוכה שאמורה  להתקיים בבית האמנים של ראשל"צ משך כחודש היא
להעלות על נס את חשיבות היחסים בין האדם לסביבתו , הן הטבעית והן המנטלית ולאופן
בו אמנים ישראליים מתייחסים אל נושא זה כיום
.

אמנים מוזמנים לפנות באמצעות המייל אל ד"ר
אביבית אגם דאלי עם תצלומי עבודות (בין 5-7 צילומים יספיקו), ופרטים על גודל
העבודות. פרטים נוספים כאן
: avivitagam@gmail.com 

קול קורא לתערוכה וירטואלית בנושא זיכרונות ילדות

קול קורא זה פונה אל אמנים לשלוח תצלומי עבודות ציור או צילום לצורך הצגתם בתערוכה וירטואלית בנושא זיכרונות ילדות.

זיכרונות ילדות נבנים מכמה רבדים. מצד אחד סיפורים שספרו לנו הורינו או קרובים על ילדותנו, זיכרון אותנטי שלנו (שגם הוא בר שינוי ומותאם לזווית ראייתנו את הדברים) ותצלומי ילדות ,או ציורים.

זיכרונות אלה משחקים תפקיד חשוב, בהיותם חלק מהזהות האישית ומרציפות תחושת האני מה-sense of self שלנו. שכן מי היינו ללא הזיכרונות שלנו? זיכרונות מספקים נרטיב עקבי ויציב המחבר בין העבר להווה כדי להתמודד עם העתיד.

אלפרד אדלר טען כי זיכרונות ילדות מייצגים את סיפור החיים של האדם. סיפור אותו מספר האדם לעצמו כדי "להישאר מרוכז במטרה שלו, כדי להתמודד עם ההווה באמצעות אסטרטגיות שכבר נוסו ".

זיכרונות מסמנים לאדם "כך הם החיים"  וכך הזיכרונות מזהירים אותו מפני סכנה, מכוונים אותו  אל מה עליו לצפות וממה כדאי לו להימנע. למעשה  משמעותם של זיכרונות ילדות הם תוצר של הווה דינמי ומשתנה ולאו דווקא  העבר, כי זיכרון הוא דבר משתנה ותלוי הקשר.

בתערוכה קבוצתית שתתקיים במרחב הוירטואלי יציגו אמנים את האינטרפרטציות שלהם על הנושא, הן כמושא לביקורת והן כמושא לאמפטיה ולהכלה.

ציירים וצלמים מוזמנים לפנות באמצעות המייל אל ד"ר אביבית אגם דאלי עם לפחות 5 תצלומי עבודות (כל אמן יציג לפחות 3 עבודות), ופרטים על גודל היצירות. ניתן לקבל פרטים נוספים  כאן: avivitagam@gmail.com 

קול קורא לתערוכה בנושא העצמה נשית

בעקבות יום האשה בינלאומי החל מדי שנה ב 8.3.21 תוצג התערוכה
הוירטואלית "העצמה נשית" החל מאפריל 2021. התערוכה תציג עבודות של
 ציירים וצלמים.

התערוכה תתן בימה וביטוי לכל ייצוג פלסטי (בצילום או בציור) של העצמה
נשית ושל נושאי מגדר, סביבה וטבע.

מטרת התערוכה היא להעלות על נס את חשיבותו של יום האשה הבינלאומי
כמקור להעצמה נשית ולדרבון נשים להשיג את זכויות האדם המגיעות להן וכמנוף
לקידום שוויון זכויות לנשים באשר הן.

יום האשה הבינלאומי צוין לראשונה ב-28 בפברואר
1909 בארצות הברית בעקבות הצהרה של המפלגה הסוציאליסטית של אמריקה, לזכר שביתת
איגוד פועלות נשים שהתקיימה ב-1908. בחודש אוגוסט 1910 אורגן כנס האשה הבינלאומי
כדי להקדים את האספה הכללית של האינטרנציונל השני בקופנהגן. הוצע לציין מדי שנה את
"יום האשה הבינלאומי" אם כי לא נקבע תאריך בכנס זה. בהמשך דרשו הנשים שתינתן
להן זכות ההצבעה והזכות לכהן במשרה ציבורית. הן גם מחו על אפליה מגדרית בתעסוקה.

בברית המועצות הפך יום האישה הבינלאומי לחג
רשמי תחת משטרו של לנין. במערב נחגג יום זה
 לאחר 1977 כאירוע עממי, כאשר העצרת הכללית
של האו"ם הזמינה את המדינות החברות בו להכריז על 8 במרץ כיום האו"ם
לזכויות נשים ולשלום בינלאומי.

בתערוכה הקבוצתית שתתקיים במרחב הוירטואלי
יציגו האמנים והאמניות את האינטרפרטציות שלהם על הנושא
.

ציירים/ות וצלמים/ות מוזמנים/ות לפנות באמצעות המייל אל
ד"ר אביבית אגם דאלי עם הצעות לעבודות שיוצגו (כל אמנ/ית תציג לפחות 3 עבודות
אך לא יותר מ 12). יש לשלוח לפחות 5 תצלומי עבודות. כמו כן יש לשלוח פרטים על גודל
היצירות. ניתן לקבל פרטים נוספים
  כאן: avivitagam@gmail.com 

אינטרפרטציה: מהי אמנות? 

קול קורא לתערוכה בנושא אינטרפרטציה: מהי אמנות?

קול קורא זה פונה אל אמנים לשלוח תצלומי עבודות ציור או צילום לצורך הצגתם בתערוכה וירטואלית בנושא

"אינטרפרטציה: מהי אמנות?". האינטרפרטציה מבקשת לבאר, להסביר. ככזו היא משמשת כגורם מתווך. מדיום באמצעותו מבין צד א' את צד ב'.

פעילות האינטרפרטציה היא תמיד מכוונת למטרה שנועדה להבהיר דבר מה: בין אם המדובר בציור, בגרפיטי, בשיר, בפסל, בצילום, בקריקטורה… מה שלא ברור נוגע לשאלה כיצד נוכל להבחין בין אינטרפרטציה "נכונה" לאינטרפרטציה "מוטעית" שפעולת השיבוש שבה שובשה. אמנים פלסטיים (הפעם רק ציירים או צלמים) מוזמנים לשלוח למייל המצוין מטה לפחות 5 תצלומי עבודות.

בתערוכה קבוצתית שתתקיים במרחב הוירטואלי (באתר ייעודי "ארטסטפס" אליו מגיעים צופים בתערוכות אמנות) יציגו האמנים אינטרפרטציות על האינטרפרטציה שלהם על מהי אמנות. כל עבודה המתייחסת לנושא זה עשויה להיות רלוונטית. התערוכה תלווה גם בפתיחה חגיגית מרובת משתתפים שתשודר באמצעות זום.

ציירים וצלמים מוזמנים לפנות באמצעות המייל אל ד"ר אביבית אגם דאלי עם הצעות לעבודות שיוצגו (כל אמן יציג 3 תצלומי עבודות. כאמור, יש לשלוח לפחות 5 תצלומי עבודות), ופרטים על גודל היצירות. ניתן לקבל פרטים נוספים  כאן: avivitagam@gmail.com 

קול קורא לתערוכה וירטואלית "ניכור" 

Alienation 

קול קורא לתערוכה בנושא ניכור (Alienation)

קול קורא זה פונה אל אמנים לשלוח תצלומי עבודות ציור או צילום לצורך הצגתם בתערוכה וירטואלית בנושא ניכור. הניכור היא תחושת זרות ומרחק אותו חווה האדם כלפי הסובבים אותו. חוויות החיים בעולם האורבני מעצימות את תחושות הניכור שכן האדם הופך להיות מן בורג במערכת והוא חש לא אחת חסר ייחוד, דומה כי מגפת הקורונה כמו העצימה תחושות אלו. עם זאת האמנות היא זו המאפשרת לאדם לצאת מתחושת הניכור בעצם עבודת היצירה המאפשרת מרחב תימרון ויצירתיות ההופכים כל אדם לסובייקט שלם בעל תודעה הקשור לטוטליות של הקיום האנושי. הניכור או ההתנכרות, ע"פ הפילוסוף פרידריך הגל, היא אופן קיצוני יותר של הפיכה למישהו אחר, שבו צורת הקיום לא רק מנוגדת למהות, אלא היא אף בולמת ומסלפת אותה. האדם מנוכר מהמימד האוניברסלי המהותי שלו וכך מופיע כאחר אפילו לעצמו. כך הוא הופך להיות בלתי כשיר לחיות את קיומו כסובייקט.

בתערוכה קבוצתית שתתקיים במרחב הוירטואלי (באתר ייעודי "ארטסטס" אליו מגיעים צופים בתערוכות אמנות) יציגו האמנים את האינטרפרטציות שלהם על הנושא. כל עבודה המתייחסת לנושא זה עשויה להיות רלוונטית.

 

ציירים וצלמים מוזמנים לפנות באמצעות המייל אל ד"ר אביבית אגם דאלי עם הצעות לעבודות שיוצגו (כל אמן יציג 3 תצלומי עבודות. יש לשלוח לפחות 5 תצלומי עבודות), ופרטים על גודל היצירות. ניתן לקבל פרטים נוספים כאן   avivitagam@gmail.com 

קול קורא לתערוכה וירטואלית "עוד" MORE 

קול קורא זה פונה אל אמנים לשלוח תצלומי עבודות ציור או צילום לצורך הצגתם בתערוכה וירטואלית בנושא "עוד" – MORE: עוד דברים, עוד רצונות, עוד אשליות, עוד…

הרצון לעוד היא התנועה המכוונת אל דבר מה המסב עונג: אל דבר נעים ורצוי שלעולם אינו מושג במלואו ואולי רק באמצעות האמנות ניתן להשיגו כאשליה. כך למשל תשוקת האהבה על פי פרויד היא הצפת האובייקט בליבידו של האני כדי לסלק הדחקות ולהעיר את הדחפים החלקיים. זה מוליך למצב מנוגד של השתאות והשראה ובה בעת גם למצב אובדני של פירוק ומוות. האיווי נחווה כגלישה מתמדת אל עבר האובייקט המבוקש. כך נותר האדם במצב כרוני של תחושת חסר. תנועת האיווי היא תמיד אל עבר האחר – אל מה שאינו ברשותנו, או שאין לנו ממנו די. בתרבות הפופולארית "העוד" מופיע לרוב בפרסומות, באופנה, בספורט (עקרון ההשגיות), בצרכנות, בפולחני היופי והנעורים ועוד..

ה"עוד" מזוהה עם הרצון, עם המוטיבציה – זהו מעין כוח פנימי ומנוע דוחף אך זוהי גם נקודת התורפה של התרבות הנוכחית בה עיקרון העודפות בא לידי ביטוי.

בתערוכה קבוצתית שתתקיים במרחב הוירטואלי יציגו אמנים את האינטרפרטציות שלהם על הנושא, הן כמושא לביקורת והן כמושא לאמפטיה ולהכלה. כל עבודה (ללא תלות בנושא ספציפי) המתייחסת למושג "עוד" רלוונטית.

ציירים וצלמים מוזמנים לפנות באמצעות המייל אל ד"ר אביבית אגם דאלי עם הצעות לעבודות שיוצגו (כל אמן יציג 3 עבודות), ופרטים על גודל היצירות. ניתן לקבל פרטים נוספים  כאן   avivitagam@gmail.com 

תערוכה וירטואלית: כאוס / סדר 

עם התפשטות נגיף קורונה בארץ ובעולם אנו עדים לשינוי סדרים ולתחושת כאוס שהולכת ומתרחבת על פני הגלובוס במגוון תחומים ובמגוון הקשרים. קול קורא זה פונה אל אמנים לשלוח תצלומי עבודות ציור או צילום לצורך הצגתם בתערוכה וירטואלית בנושאי סדר מול כאוס..

המושג "כאוס" נגזר מהפועל היווני Kha  שפירושו לפעור או לצור פרצה. מכאן הזיקה למילים כמו תהום או ריק.

בתרבות שלנו כאוס מקבל לעיתים קונוטציה שלילית כי הוא מבטא חריגה מסדר ומהגיון שאותם אנחנו מכבדים.

על פי תיאוריית הכאוס, מערכות כאוטיות הן מערכות לא לינאריות, המבליטות זרימה שאינה נתנת לחיזוי של צורות מורכבות.

האייקון של הפיזיקה הניוטונית הלינארית הוא השעון בעוד האייקון של פיזיקת הכאוס הוא המפל שזרימתו אינה נתנת לניבוי והוא מעין ריבוי מתמשך. מטאפורה אחרת היא הענן או המערבולת. מערכות כאוטיות עשירות במידע אך עניות במבנה ובסדר.

דוגמא לרעיון של תיאוריית הכאוס היא "אפקט הפרפר" –התהייה אם משק כנפיו של פרפר במעמקי האמזונס יכול לחולל סופה במקום אחר. תהייה זו מייצגת את העניין שמגלים חסידי הכאוס בכך ששינוי התחלתי עשוי לגרור אחריו שינוי קיצוני .

את הביטויים של הכאוס ניתן למצוא בתחומים שונים כמו האמנות. שם הגישה הכאוטית מוצאת את ביטויה בהצגת אופני המבע הקונבנציונליים כשרויים באי סדר. זהו מצב המקביל לקריסת הערכים המתרחשת במציאות.

בתערוכה קבוצתית שתתקיים במרחב הוירטואלי יציגו אמנים את האינטרפרטציות שלהם על הנושא.

ציירים וצלמים מוזמנים לפנות באמצעות המייל אל ד"ר אביבית אגם דאלי עם הצעות לעבודות שיוצגו (כל אמן יציג 3 עבודות), ופרטים על גודל היצירות. ניתן לקבל פרטים נוספים  כאן   avivitagam@gmail.com  

תערוכה וירטואלית על טבע דומם

מצרפת קול קורא לתערוכה וירטואלית המדמה אשלייה של מרחב תלת ממדי בנושא "טבע דומם"

 Still life. ז'אנר זה פרח באמנות המאה 17 אם כי ניצניו מופיעים כבר בציור הרומאי של העת העתיקה בה מופיעים פסלונים, כלי זכוכית, תכשיטים, מסכות וסלים עמוסי פירות כפי שניתן לראות על גבי קירות הוילות בפומפיי ובהרקולנאום. ז'אנר הסטיל לייף  ממשיך להתקיים גם בימנו אנו, למשל באינטרפרטציות שיצר אורי גרשט לעבודה של האמן בן המאה ה 17 Juan Sánchez Cotán.

אמנים מוזמנים לשלוח תצלומי עבודות המציגות אוביקטים, מהם מן הטבע ומהם תוצרי האדם. דהיינו עבודות שנושאן דומם: גם נייח, גם שותק. ז'אנר זה מציג באמצעות בחירת האובייקטים המוצגים את היחסים בין הרוחני לבין החומרי.

בתערוכה הקבוצתית שתתקיים במרחב הוירטואלי יציגו אמנים את האינטרפרטציות שלהם על הנושא.

ציירים וצלמים מוזמנים לפנות באמצעות המייל אל ד"ר אביבית אגם דאלי עם הצעות לעבודות שיוצגו (כל אמן יציג 3 עבודות), ופרטים על גודל היצירות. ניתן לקבל פרטים נוספים כאן

avivitagam@gmail.co

תערוכה וירטואלית על נופים

קול קורא לתערוכה במרחב וירטואלי המדמה אשלייה של מרחב תלת ממדי. הנוף הוא השתקפות של סביבת האדם המיידית: זהו הרפרנט הראשון של כל תרבות. כל תרבות מתייחסת אל עצמה באמצעות בחינת יחסיה עם סביבתה. הנוף מתפקד כסימן בעל משמעויות והשלכות אידיאולוגיות חברתיות ופוליטיות ויכול ללמד אותנו על אופני ההתייחסות לרעיונות המסומלים על ידי מקומות. המרחב ודימויי הנוף אינם רק רקע להתרחשויות אלא מתפקדים כ"הירוגליפים" המסגירים סדר חברתי מסוים  במובן זה האמנות מתעדת לא רק את התצורה הפיזית של המקום, אלא גם את התת מודע האופטי שלו . התערוכה הוירטואלית תבקש לבדוק כיצד ההתייחסות לנוף מתרגמת את הסביבה התרבותית (במקרה הנדון – הישראלית) ומדוע השתמשו האמנים בנופים אלו ואחרים. בתערוכה קבוצתית שתתקיים במרחב הוירטואלי יציגו אמנים את האינטרפרטציות שלהם על ואודות נופים ומקומות, הן קרובים והן רחוקים, מנטאלית וגיאוגרפית. ציירים וצלמים מוזמנים לפנות באמצעות המייל אל ד"ר אביבית אגם דאלי עם הצעות לעבודות שיוצגו , ופרטים על גודל היצירות. ניתן לקבל פרטים נוספים כאן:

avivitagam@gmail.co

תערוכה וירטואלית על אוכל

קול קורא לתערוכה וירטואלית המדמה אשלייה של מרחב תלת ממדי בנושא "אוכל באמנות":

לאורך ההיסטוריה היו  המזון וכל הכרוך בהכנתו ובצריכתו לתופעה חברתית ותרבותית מרתקת. בתרבות ההמונים בת זמננו, הפך האוכל לתחום מרכזי של החיים החברתיים ולציר מרכזי של דיון וביקורת. מה שלכאורה נתפש בפשטות כאמצעי לסיפוק אחד מצרכיו הבסיסיים של האדם, הפך במרוצת הזמן לגורם מרכזי המשמש עבור קבוצות שונות – לאומיות, מגדריות, גילאיות ואחרות – כאמצעי ראשון במעלה בהגדרת זהותן, בהתייחסותן לזמן, לסגנון חיים, למגדיר טעם ועוד. האוכל נתפש מאז ומעולם לא רק כיישות גשמית, אלא גם כמטאפורה לאספקטים שונים של הקיום הרוחני.

את שינוי יחסו של האדם אל הטבע ואל העולם ניתן לכרוך עם התפתחות המזון והאכילה.  קלוד לוי שטראוס, מי שראה במיתוס את הביטוי למעבר הגורלי של האדם מטבע לתרבות, עוסק בין השאר במיתוסים המייצגים את מוצאו של הבישול, ובאחרים, המייצגים את הכרוך באכילה גופא. לדידו, הופעת הבישול אחראית לשינוי רדיקלי ביחסו של האדם לטבע ולעולם. האדם, טוען לוי שטראוס,  "בישל"  קודם לכן את המזון בהניחו אותו על אבנים מחוממות ע"י השמש. קרניה סימלו בשבילו באופן כזה את הקשר והאחדות בין שמיים וארץ והאדם היה חלק מן הטבע. המצאת הבישול ניתקה אותו מצד אחד מהאלים שבשמיים (השמש ושאר הכוכבים), אבל מצד אחר היא גם ניתקה אותו מהחיות האוכלות את מזונן "חי", היינו כמות שהוא. עולמו של האדם הפך לבעייתי – הנתקות בו זמנית מהאלים ומהטבע. הנגודים הראשיים, המבוטאים על ידי המיתוסים הללו ודרכם, הינם פשוטים: נא ("חי") – מבושל; טרי – רקוב; יבש – לח; שמים ארץ..
בתערוכה קבוצתית שתתקיים במרחב הוירטואלי יציגו אמנים את האינטרפרטציות שלהם על הנושא. ציירים וצלמים מוזמנים לפנות באמצעות המייל אל ד"ר אביבית אגם דאלי עם הצעות לעבודות שיוצגו (כל אמן יציג 2 עבודות), ופרטים על גודל היצירות. ניתן לקבל פרטים נוספים כאן

avivitagam@gmail.com

קול קורא לתערוכה אדם / סביבה

בני האדם הם חלק מהטבע ועל כן התנאים החיצוניים בהם הם נמצאים משפיעים עליהם בין אם יתנו על כך את הדעת ובין אם לאו. הדאגה לאיכות החיים ולסביבה היא אם כן דאגה גם לבני האדם ולאפשרות של המשך קיום החיים במתכונתם הנוכחית על פני כדור הארץ.

דומה כי במאה ה21 נושא הסביבה והיחסים בינה לבין בני האדם הפכו לסוגיה בה עוסקים רבות בתחומי דעת שונים, ביניהם גם באמנות.

הסביבה המקיפה אותנו משמשת רקע אך היא גם חלק בלתי נפרד ממי שאנחנו. הדאגה והמודעות לסביבה היא פועל יוצא של המשך דלדולם של משאבי טבע מעשה ידי האדם. הבעיות הסביבתיות נסבות כיום על סוגיות של זיהום אוויר, התחממות גלובלית, דלדול של מינים שונים של בעלי חיים או צמחים או העלמותם המוחלטת, כמו גם ניצול יתר של משאבים, והופעתן של מגפות ורעב.

קול קורא זה פונה אל אמנים העוסקים ביחסי אדם וטבע. מטרת התערוכה שאמורה  להתקיים בספריית מדעי החברה והחינוך באוניברסיטת תל אביב במשך חודשיים (מאי יוני 2020) היא להעלות על נס את חשיבות היחסים בין האדם לסביבתו ולאופן בו אמנים ישראליים מתייחסים אל נושא זה כיום.

ציירים וצלמים מוזמנים לפנות באמצעות המייל אל ד"ר אביבית אגם דאלי עם תצלומי עבודות (בין 5-7 צילומים יספיקו), ופרטים על גודל העבודות. בשל מגבלות המקום ניתן להציג אך ורק צילומים וציורים. לפרטים נוספים כאן:

avivitagam@gmail.com

קול קורא לתערוכת מחול ומוזיקה בהיכל לאמנויות הרצליה בחודש מאי 2020

שילוב אמנויות מוכר לנו מאז המצאת האופרה: שפירושה באיטלקית "עבודה" (מצורת הרבים של "אופוס" הלטיני, שפירושו "יצירה" או "עבודה"), רמז לשילוב הנעשה בה של אמנויות שירת הסולו והמקהלה, הדקלום, המשחק והמחול במחזה ראווה מבוים.

האופרה הצרפתית נהגה לשלב פעמים רבות מחול עם מוזיקה כבר בחצרו של המלך לואי ה14 במאה ה 17. בלט החצר ballet de cour) ) כלל זמרה לצד מחול וכך נוצר מחזה מפואר. התערוכה שתתקיים בלובי היפיפה של ההיכל לאמנויות הרצליה במאי 2020 מבקשת לצור חיבור דומה ולהציג אלו לצד אלו יצירות העוסקות הן במוזיקה והן ביצירות העוסקות במחול. כמובן שנשמח לבחון גם יצירות שיעסקו בשתי אמנויות בימה אלו יחדיו.

קול קורא זה פונה אל אמנים שעוסקים/ יעסקו ביצירתם בייצוגי מחול, תנועה, ניגון ומוזיקה. תערוכה זו מוגבלת ליצירות במדיום של צילום או של ציור בלבד.

התערוכה תלווה את הגעתה למקום  של להקת "בלט ג'אז מונטריאול", מלהקות המחול המודרני המובילות בעולם שתציג מופע  בהשראת יצירתו של המשורר, הזמר והמלחין לאונרד כהן. המופע עוצב על ידי נבחרת אמנים בינלאומיים, שיצרה תמהיל כוריאוגרפי, ויזואלי ומוסיקלי לצלילי מיטב משיריו האהובים.

אמנים פלסטיים (ציירים וצלמים) מוזמנים לפנות באמצעות המייל אל ד"ר אביבית אגם דאלי עם תצלומי עבודות (בין 5-7 תצלומים יספיקו), ופרטים על גודל היצירות. מועד אחרון למשלוח הצעות הוא 20.3.20. ניתן לקבל פרטים נוספים כאן . avivitagam@gmail.com התערוכה כוללת פתיחה חגיגית.

avivitagam@gmail.com

RE-MEMBER – תערוכה על זכרון, לרגל יום הזיכרון לחללי צה"ל

הזיכרון הקולקטיבי, הוא חלק אורגני מההוויה החברתית, המתהווה ומשתנה ללא הרף בהתאם לשינויים המתחוללים בחברה. הזיכרון הקולקטיבי הוא אמנם משותף, אך כל פרט הנחשף לזיכרון זה או אחר מגדיר מחדש את חברותו בקבוצה (re-member).

בעצם פעולת הזיכרון מצטרף האדם, במקרה זה האמן/ית, מחדש אל הקבוצה (תהא זו משפחתו, חבריו, מכריו, הישראלים, בני תרבות המערב, האנושות וכו').

בתערוכה הקבוצתית שפתיחתה מיועדת לחודש מאי 2020 ושתתקיים בגלריה החדשה במכון לאמנות בבת ים (רח' שמחה הולצברג 18 בת ים)  יציגו האמנים את התייחסויותיהם לנושא הזיכרון בישראל תוך התייחסות למנעד שבין הפרטי לחברתי/לסוציולוגי. נשאל כיצד זיכרון אישי יכול לבטא זיכרון קולקטיבי, ישראלי, אם בכלל.

דומה כי הזיכרון הקולקטיבי מורכב מכל מה שקבוצה אנושית מסוימת חוותה, יצרה והגתה בעבר במסגרת מורשתה התרבותית. כמו הזיכרון האינדיווידואלי, עבר זה, "זיכרונות" אלה, ממלאים את חיי הקולקטיב תוכן ומשפיעים על עיצוב אופיו ואיכותו של ההווה שלו.

אמנים מוזמנים לפנות באמצעות המייל אל ד"ר אביבית אגם דאלי עם הצעות לדימויים (בין 5-7 דימויים יספיקו), ופרטי גודל היצירות. ניתן לקבל פרטים נוספים כאן: avivitagam@gmail.com

קול קורא לתערוכה בנושא "טבע האדם" בבית האמנים ראשל"צ

בני האדם הם חלק מהטבע ועל כן התנאים החיצוניים בהם הם נמצאים משפיעים עליהם בין אם יתנו על כך את הדעת ובין אם לאו.

המושג "טבע" ו"טבעי" מזוהה  עם האותנטי, לעומת המלאכותי. המושג "טבע האדם" מתחבר מצד אחד אל האותנטי ומצד שני אל הרגלים המוקנים על ידי החברה, הנורמות.

הסביבה המקיפה אותנו משמשת רקע אך היא גם חלק בלתי נפרד ממי שאנחנו: אנחנו שיקוף ותוצר של מי ושל מה שסביבנו. מכאן עולה השאלה עד כמה טבעי הוא טבענו…

קול קורא זה פונה אל אמנים (ציירים, צלמים, פסלים ויוצרים פלסטיים אחרים) המציגים בעבודותיהם דימויים של טבע ושל אדם ובפרט דימויים המשלבים בין השניים.

מטרת התערוכה שאמורה  להתקיים בבית האמנים של ראשל"צ משך כחודש בסוף יולי עד סוף אוגוסט 2021 היא להעלות על נס את חשיבות היחסים בין האדם לסביבתו , הן הטבעית והן המנטלית ולאופן בו אמנים ישראליים מתייחסים אל נושא זה כיום.

אמנים מוזמנים לפנות באמצעות המייל אל ד"ר אביבית אגם דאלי עם תצלומי עבודות (בין 5-7 צילומים יספיקו), ופרטים על גודל העבודות. פרטים נוספים כאן: avivitagam@gmail.com 

קול קורא לתערוכה בנושא העצמה נשית

בעקבות יום האשה בינלאומי החל מדי שנה ב 8.3.21 תוצג התערוכה
הוירטואלית "העצמה נשית" החל מאפריל 2021. התערוכה תציג עבודות של
 ציירים וצלמים.

התערוכה תתן בימה וביטוי לכל ייצוג פלסטי (בצילום או בציור) של העצמה
נשית ושל נושאי מגדר, סביבה וטבע.

מטרת התערוכה היא להעלות על נס את חשיבותו של יום האשה הבינלאומי
כמקור להעצמה נשית ולדרבון נשים להשיג את זכויות האדם המגיעות להן וכמנוף
לקידום שוויון זכויות לנשים באשר הן.

יום האשה הבינלאומי צוין לראשונה ב-28 בפברואר
1909 בארצות הברית בעקבות הצהרה של המפלגה הסוציאליסטית של אמריקה, לזכר שביתת
איגוד פועלות נשים שהתקיימה ב-1908. בחודש אוגוסט 1910 אורגן כנס האשה הבינלאומי
כדי להקדים את האספה הכללית של האינטרנציונל השני בקופנהגן. הוצע לציין מדי שנה את
"יום האשה הבינלאומי" אם כי לא נקבע תאריך בכנס זה. בהמשך דרשו הנשים שתינתן
להן זכות ההצבעה והזכות לכהן במשרה ציבורית. הן גם מחו על אפליה מגדרית בתעסוקה.

בברית המועצות הפך יום האישה הבינלאומי לחג
רשמי תחת משטרו של לנין. במערב נחגג יום זה
 לאחר 1977 כאירוע עממי, כאשר העצרת הכללית
של האו"ם הזמינה את המדינות החברות בו להכריז על 8 במרץ כיום האו"ם
לזכויות נשים ולשלום בינלאומי.

בתערוכה הקבוצתית שתתקיים במרחב הוירטואלי
יציגו האמנים והאמניות את האינטרפרטציות שלהם על הנושא
.

ציירים/ות וצלמים/ות מוזמנים/ות לפנות באמצעות המייל אל
ד"ר אביבית אגם דאלי עם הצעות לעבודות שיוצגו (כל אמנ/ית תציג לפחות 3 עבודות
אך לא יותר מ 12). יש לשלוח לפחות 5 תצלומי עבודות. כמו כן יש לשלוח פרטים על גודל
היצירות. ניתן לקבל פרטים נוספים
  כאן: avivitagam@gmail.com 

אינטרפרטציה: מהי אמנות? 

קול קורא לתערוכה בנושא אינטרפרטציה: מהי אמנות?

קול קורא זה פונה אל אמנים לשלוח תצלומי עבודות ציור או צילום לצורך הצגתם בתערוכה וירטואלית בנושא

"אינטרפרטציה: מהי אמנות?". האינטרפרטציה מבקשת לבאר, להסביר. ככזו היא משמשת כגורם מתווך. מדיום באמצעותו מבין צד א' את צד ב'.

פעילות האינטרפרטציה היא תמיד מכוונת למטרה שנועדה להבהיר דבר מה: בין אם המדובר בציור, בגרפיטי, בשיר, בפסל, בצילום, בקריקטורה… מה שלא ברור נוגע לשאלה כיצד נוכל להבחין בין אינטרפרטציה "נכונה" לאינטרפרטציה "מוטעית" שפעולת השיבוש שבה שובשה. אמנים פלסטיים (הפעם רק ציירים או צלמים) מוזמנים לשלוח למייל המצוין מטה לפחות 5 תצלומי עבודות.

בתערוכה קבוצתית שתתקיים במרחב הוירטואלי (באתר ייעודי "ארטסטפס" אליו מגיעים צופים בתערוכות אמנות) יציגו האמנים אינטרפרטציות על האינטרפרטציה שלהם על מהי אמנות. כל עבודה המתייחסת לנושא זה עשויה להיות רלוונטית. התערוכה תלווה גם בפתיחה חגיגית מרובת משתתפים שתשודר באמצעות זום.

ציירים וצלמים מוזמנים לפנות באמצעות המייל אל ד"ר אביבית אגם דאלי עם הצעות לעבודות שיוצגו (כל אמן יציג 3 תצלומי עבודות. כאמור, יש לשלוח לפחות 5 תצלומי עבודות), ופרטים על גודל היצירות. ניתן לקבל פרטים נוספים  כאן: avivitagam@gmail.com 

קול קורא לתערוכה וירטואלית "ניכור" 

Alienation 

קול קורא לתערוכה בנושא ניכור (Alienation)

קול קורא זה פונה אל אמנים לשלוח תצלומי עבודות ציור או צילום לצורך הצגתם בתערוכה וירטואלית בנושא ניכור. הניכור היא תחושת זרות ומרחק אותו חווה האדם כלפי הסובבים אותו. חוויות החיים בעולם האורבני מעצימות את תחושות הניכור שכן האדם הופך להיות מן בורג במערכת והוא חש לא אחת חסר ייחוד, דומה כי מגפת הקורונה כמו העצימה תחושות אלו. עם זאת האמנות היא זו המאפשרת לאדם לצאת מתחושת הניכור בעצם עבודת היצירה המאפשרת מרחב תימרון ויצירתיות ההופכים כל אדם לסובייקט שלם בעל תודעה הקשור לטוטליות של הקיום האנושי. הניכור או ההתנכרות, ע"פ הפילוסוף פרידריך הגל, היא אופן קיצוני יותר של הפיכה למישהו אחר, שבו צורת הקיום לא רק מנוגדת למהות, אלא היא אף בולמת ומסלפת אותה. האדם מנוכר מהמימד האוניברסלי המהותי שלו וכך מופיע כאחר אפילו לעצמו. כך הוא הופך להיות בלתי כשיר לחיות את קיומו כסובייקט.

בתערוכה קבוצתית שתתקיים במרחב הוירטואלי (באתר ייעודי "ארטסטס" אליו מגיעים צופים בתערוכות אמנות) יציגו האמנים את האינטרפרטציות שלהם על הנושא. כל עבודה המתייחסת לנושא זה עשויה להיות רלוונטית.

 

ציירים וצלמים מוזמנים לפנות באמצעות המייל אל ד"ר אביבית אגם דאלי עם הצעות לעבודות שיוצגו (כל אמן יציג 3 תצלומי עבודות. יש לשלוח לפחות 5 תצלומי עבודות), ופרטים על גודל היצירות. ניתן לקבל פרטים נוספים כאן   avivitagam@gmail.com 

קול קורא לתערוכה וירטואלית "עוד" MORE 

קול קורא זה פונה אל אמנים לשלוח תצלומי עבודות ציור או צילום לצורך הצגתם בתערוכה וירטואלית בנושא "עוד" – MORE: עוד דברים, עוד רצונות, עוד אשליות, עוד…

הרצון לעוד היא התנועה המכוונת אל דבר מה המסב עונג: אל דבר נעים ורצוי שלעולם אינו מושג במלואו ואולי רק באמצעות האמנות ניתן להשיגו כאשליה. כך למשל תשוקת האהבה על פי פרויד היא הצפת האובייקט בליבידו של האני כדי לסלק הדחקות ולהעיר את הדחפים החלקיים. זה מוליך למצב מנוגד של השתאות והשראה ובה בעת גם למצב אובדני של פירוק ומוות. האיווי נחווה כגלישה מתמדת אל עבר האובייקט המבוקש. כך נותר האדם במצב כרוני של תחושת חסר. תנועת האיווי היא תמיד אל עבר האחר – אל מה שאינו ברשותנו, או שאין לנו ממנו די. בתרבות הפופולארית "העוד" מופיע לרוב בפרסומות, באופנה, בספורט (עקרון ההשגיות), בצרכנות, בפולחני היופי והנעורים ועוד..

ה"עוד" מזוהה עם הרצון, עם המוטיבציה – זהו מעין כוח פנימי ומנוע דוחף אך זוהי גם נקודת התורפה של התרבות הנוכחית בה עיקרון העודפות בא לידי ביטוי.

בתערוכה קבוצתית שתתקיים במרחב הוירטואלי יציגו אמנים את האינטרפרטציות שלהם על הנושא, הן כמושא לביקורת והן כמושא לאמפטיה ולהכלה. כל עבודה (ללא תלות בנושא ספציפי) המתייחסת למושג "עוד" רלוונטית.

ציירים וצלמים מוזמנים לפנות באמצעות המייל אל ד"ר אביבית אגם דאלי עם הצעות לעבודות שיוצגו (כל אמן יציג 3 עבודות), ופרטים על גודל היצירות. ניתן לקבל פרטים נוספים  כאן   avivitagam@gmail.com 

תערוכה וירטואלית: כאוס / סדר 

עם התפשטות נגיף קורונה בארץ ובעולם אנו עדים לשינוי סדרים ולתחושת כאוס שהולכת ומתרחבת על פני הגלובוס במגוון תחומים ובמגוון הקשרים. קול קורא זה פונה אל אמנים לשלוח תצלומי עבודות ציור או צילום לצורך הצגתם בתערוכה וירטואלית בנושאי סדר מול כאוס..

המושג "כאוס" נגזר מהפועל היווני Kha  שפירושו לפעור או לצור פרצה. מכאן הזיקה למילים כמו תהום או ריק.

בתרבות שלנו כאוס מקבל לעיתים קונוטציה שלילית כי הוא מבטא חריגה מסדר ומהגיון שאותם אנחנו מכבדים.

על פי תיאוריית הכאוס, מערכות כאוטיות הן מערכות לא לינאריות, המבליטות זרימה שאינה נתנת לחיזוי של צורות מורכבות.

האייקון של הפיזיקה הניוטונית הלינארית הוא השעון בעוד האייקון של פיזיקת הכאוס הוא המפל שזרימתו אינה נתנת לניבוי והוא מעין ריבוי מתמשך. מטאפורה אחרת היא הענן או המערבולת. מערכות כאוטיות עשירות במידע אך עניות במבנה ובסדר.

דוגמא לרעיון של תיאוריית הכאוס היא "אפקט הפרפר" –התהייה אם משק כנפיו של פרפר במעמקי האמזונס יכול לחולל סופה במקום אחר. תהייה זו מייצגת את העניין שמגלים חסידי הכאוס בכך ששינוי התחלתי עשוי לגרור אחריו שינוי קיצוני .

את הביטויים של הכאוס ניתן למצוא בתחומים שונים כמו האמנות. שם הגישה הכאוטית מוצאת את ביטויה בהצגת אופני המבע הקונבנציונליים כשרויים באי סדר. זהו מצב המקביל לקריסת הערכים המתרחשת במציאות.

בתערוכה קבוצתית שתתקיים במרחב הוירטואלי יציגו אמנים את האינטרפרטציות שלהם על הנושא.

ציירים וצלמים מוזמנים לפנות באמצעות המייל אל ד"ר אביבית אגם דאלי עם הצעות לעבודות שיוצגו (כל אמן יציג 3 עבודות), ופרטים על גודל היצירות. ניתן לקבל פרטים נוספים  כאן   avivitagam@gmail.com  

תערוכה וירטואלית על טבע דומם

מצרפת קול קורא לתערוכה וירטואלית המדמה אשלייה של מרחב תלת ממדי בנושא "טבע דומם"

 Still life. ז'אנר זה פרח באמנות המאה 17 אם כי ניצניו מופיעים כבר בציור הרומאי של העת העתיקה בה מופיעים פסלונים, כלי זכוכית, תכשיטים, מסכות וסלים עמוסי פירות כפי שניתן לראות על גבי קירות הוילות בפומפיי ובהרקולנאום. ז'אנר הסטיל לייף  ממשיך להתקיים גם בימנו אנו, למשל באינטרפרטציות שיצר אורי גרשט לעבודה של האמן בן המאה ה 17 Juan Sánchez Cotán.

אמנים מוזמנים לשלוח תצלומי עבודות המציגות אוביקטים, מהם מן הטבע ומהם תוצרי האדם. דהיינו עבודות שנושאן דומם: גם נייח, גם שותק. ז'אנר זה מציג באמצעות בחירת האובייקטים המוצגים את היחסים בין הרוחני לבין החומרי.

בתערוכה הקבוצתית שתתקיים במרחב הוירטואלי יציגו אמנים את האינטרפרטציות שלהם על הנושא.

ציירים וצלמים מוזמנים לפנות באמצעות המייל אל ד"ר אביבית אגם דאלי עם הצעות לעבודות שיוצגו (כל אמן יציג 3 עבודות), ופרטים על גודל היצירות. ניתן לקבל פרטים נוספים כאן

avivitagam@gmail.co

תערוכה וירטואלית על נופים

קול קורא לתערוכה במרחב וירטואלי המדמה אשלייה של מרחב תלת ממדי. הנוף הוא השתקפות של סביבת האדם המיידית: זהו הרפרנט הראשון של כל תרבות. כל תרבות מתייחסת אל עצמה באמצעות בחינת יחסיה עם סביבתה. הנוף מתפקד כסימן בעל משמעויות והשלכות אידיאולוגיות חברתיות ופוליטיות ויכול ללמד אותנו על אופני ההתייחסות לרעיונות המסומלים על ידי מקומות. המרחב ודימויי הנוף אינם רק רקע להתרחשויות אלא מתפקדים כ"הירוגליפים" המסגירים סדר חברתי מסוים  במובן זה האמנות מתעדת לא רק את התצורה הפיזית של המקום, אלא גם את התת מודע האופטי שלו . התערוכה הוירטואלית תבקש לבדוק כיצד ההתייחסות לנוף מתרגמת את הסביבה התרבותית (במקרה הנדון – הישראלית) ומדוע השתמשו האמנים בנופים אלו ואחרים. בתערוכה קבוצתית שתתקיים במרחב הוירטואלי יציגו אמנים את האינטרפרטציות שלהם על ואודות נופים ומקומות, הן קרובים והן רחוקים, מנטאלית וגיאוגרפית. ציירים וצלמים מוזמנים לפנות באמצעות המייל אל ד"ר אביבית אגם דאלי עם הצעות לעבודות שיוצגו , ופרטים על גודל היצירות. ניתן לקבל פרטים נוספים כאן:

avivitagam@gmail.co

תערוכה וירטואלית על אוכל

קול קורא לתערוכה וירטואלית המדמה אשלייה של מרחב תלת ממדי בנושא "אוכל באמנות":

לאורך ההיסטוריה היו  המזון וכל הכרוך בהכנתו ובצריכתו לתופעה חברתית ותרבותית מרתקת. בתרבות ההמונים בת זמננו, הפך האוכל לתחום מרכזי של החיים החברתיים ולציר מרכזי של דיון וביקורת. מה שלכאורה נתפש בפשטות כאמצעי לסיפוק אחד מצרכיו הבסיסיים של האדם, הפך במרוצת הזמן לגורם מרכזי המשמש עבור קבוצות שונות – לאומיות, מגדריות, גילאיות ואחרות – כאמצעי ראשון במעלה בהגדרת זהותן, בהתייחסותן לזמן, לסגנון חיים, למגדיר טעם ועוד. האוכל נתפש מאז ומעולם לא רק כיישות גשמית, אלא גם כמטאפורה לאספקטים שונים של הקיום הרוחני.

את שינוי יחסו של האדם אל הטבע ואל העולם ניתן לכרוך עם התפתחות המזון והאכילה.  קלוד לוי שטראוס, מי שראה במיתוס את הביטוי למעבר הגורלי של האדם מטבע לתרבות, עוסק בין השאר במיתוסים המייצגים את מוצאו של הבישול, ובאחרים, המייצגים את הכרוך באכילה גופא. לדידו, הופעת הבישול אחראית לשינוי רדיקלי ביחסו של האדם לטבע ולעולם. האדם, טוען לוי שטראוס,  "בישל"  קודם לכן את המזון בהניחו אותו על אבנים מחוממות ע"י השמש. קרניה סימלו בשבילו באופן כזה את הקשר והאחדות בין שמיים וארץ והאדם היה חלק מן הטבע. המצאת הבישול ניתקה אותו מצד אחד מהאלים שבשמיים (השמש ושאר הכוכבים), אבל מצד אחר היא גם ניתקה אותו מהחיות האוכלות את מזונן "חי", היינו כמות שהוא. עולמו של האדם הפך לבעייתי – הנתקות בו זמנית מהאלים ומהטבע. הנגודים הראשיים, המבוטאים על ידי המיתוסים הללו ודרכם, הינם פשוטים: נא ("חי") – מבושל; טרי – רקוב; יבש – לח; שמים ארץ..
בתערוכה קבוצתית שתתקיים במרחב הוירטואלי יציגו אמנים את האינטרפרטציות שלהם על הנושא. ציירים וצלמים מוזמנים לפנות באמצעות המייל אל ד"ר אביבית אגם דאלי עם הצעות לעבודות שיוצגו (כל אמן יציג 2 עבודות), ופרטים על גודל היצירות. ניתן לקבל פרטים נוספים כאן

avivitagam@gmail.com

קול קורא לתערוכה אדם / סביבה

בני האדם הם חלק מהטבע ועל כן התנאים החיצוניים בהם הם נמצאים משפיעים עליהם בין אם יתנו על כך את הדעת ובין אם לאו. הדאגה לאיכות החיים ולסביבה היא אם כן דאגה גם לבני האדם ולאפשרות של המשך קיום החיים במתכונתם הנוכחית על פני כדור הארץ.

דומה כי במאה ה21 נושא הסביבה והיחסים בינה לבין בני האדם הפכו לסוגיה בה עוסקים רבות בתחומי דעת שונים, ביניהם גם באמנות.

הסביבה המקיפה אותנו משמשת רקע אך היא גם חלק בלתי נפרד ממי שאנחנו. הדאגה והמודעות לסביבה היא פועל יוצא של המשך דלדולם של משאבי טבע מעשה ידי האדם. הבעיות הסביבתיות נסבות כיום על סוגיות של זיהום אוויר, התחממות גלובלית, דלדול של מינים שונים של בעלי חיים או צמחים או העלמותם המוחלטת, כמו גם ניצול יתר של משאבים, והופעתן של מגפות ורעב.

קול קורא זה פונה אל אמנים העוסקים ביחסי אדם וטבע. מטרת התערוכה שאמורה  להתקיים בספריית מדעי החברה והחינוך באוניברסיטת תל אביב במשך חודשיים (מאי יוני 2020) היא להעלות על נס את חשיבות היחסים בין האדם לסביבתו ולאופן בו אמנים ישראליים מתייחסים אל נושא זה כיום.

ציירים וצלמים מוזמנים לפנות באמצעות המייל אל ד"ר אביבית אגם דאלי עם תצלומי עבודות (בין 5-7 צילומים יספיקו), ופרטים על גודל העבודות. בשל מגבלות המקום ניתן להציג אך ורק צילומים וציורים. לפרטים נוספים כאן:

avivitagam@gmail.com

קול קורא לתערוכת מחול ומוזיקה בהיכל לאמנויות הרצליה בחודש מאי 2020

שילוב אמנויות מוכר לנו מאז המצאת האופרה: שפירושה באיטלקית "עבודה" (מצורת הרבים של "אופוס" הלטיני, שפירושו "יצירה" או "עבודה"), רמז לשילוב הנעשה בה של אמנויות שירת הסולו והמקהלה, הדקלום, המשחק והמחול במחזה ראווה מבוים.

האופרה הצרפתית נהגה לשלב פעמים רבות מחול עם מוזיקה כבר בחצרו של המלך לואי ה14 במאה ה 17. בלט החצר ballet de cour) ) כלל זמרה לצד מחול וכך נוצר מחזה מפואר. התערוכה שתתקיים בלובי היפיפה של ההיכל לאמנויות הרצליה במאי 2020 מבקשת לצור חיבור דומה ולהציג אלו לצד אלו יצירות העוסקות הן במוזיקה והן ביצירות העוסקות במחול. כמובן שנשמח לבחון גם יצירות שיעסקו בשתי אמנויות בימה אלו יחדיו.

קול קורא זה פונה אל אמנים שעוסקים/ יעסקו ביצירתם בייצוגי מחול, תנועה, ניגון ומוזיקה. תערוכה זו מוגבלת ליצירות במדיום של צילום או של ציור בלבד.

התערוכה תלווה את הגעתה למקום  של להקת "בלט ג'אז מונטריאול", מלהקות המחול המודרני המובילות בעולם שתציג מופע  בהשראת יצירתו של המשורר, הזמר והמלחין לאונרד כהן. המופע עוצב על ידי נבחרת אמנים בינלאומיים, שיצרה תמהיל כוריאוגרפי, ויזואלי ומוסיקלי לצלילי מיטב משיריו האהובים.

אמנים פלסטיים (ציירים וצלמים) מוזמנים לפנות באמצעות המייל אל ד"ר אביבית אגם דאלי עם תצלומי עבודות (בין 5-7 תצלומים יספיקו), ופרטים על גודל היצירות. מועד אחרון למשלוח הצעות הוא 20.3.20. ניתן לקבל פרטים נוספים כאן . avivitagam@gmail.com התערוכה כוללת פתיחה חגיגית.

avivitagam@gmail.com

RE-MEMBER – תערוכה על זכרון, לרגל יום הזיכרון לחללי צה"ל

הזיכרון הקולקטיבי, הוא חלק אורגני מההוויה החברתית, המתהווה ומשתנה ללא הרף בהתאם לשינויים המתחוללים בחברה. הזיכרון הקולקטיבי הוא אמנם משותף, אך כל פרט הנחשף לזיכרון זה או אחר מגדיר מחדש את חברותו בקבוצה (re-member).

בעצם פעולת הזיכרון מצטרף האדם, במקרה זה האמן/ית, מחדש אל הקבוצה (תהא זו משפחתו, חבריו, מכריו, הישראלים, בני תרבות המערב, האנושות וכו').

בתערוכה הקבוצתית שפתיחתה מיועדת לחודש מאי 2020 ושתתקיים בגלריה החדשה במכון לאמנות בבת ים (רח' שמחה הולצברג 18 בת ים)  יציגו האמנים את התייחסויותיהם לנושא הזיכרון בישראל תוך התייחסות למנעד שבין הפרטי לחברתי/לסוציולוגי. נשאל כיצד זיכרון אישי יכול לבטא זיכרון קולקטיבי, ישראלי, אם בכלל.

דומה כי הזיכרון הקולקטיבי מורכב מכל מה שקבוצה אנושית מסוימת חוותה, יצרה והגתה בעבר במסגרת מורשתה התרבותית. כמו הזיכרון האינדיווידואלי, עבר זה, "זיכרונות" אלה, ממלאים את חיי הקולקטיב תוכן ומשפיעים על עיצוב אופיו ואיכותו של ההווה שלו.

אמנים מוזמנים לפנות באמצעות המייל אל ד"ר אביבית אגם דאלי עם הצעות לדימויים (בין 5-7 דימויים יספיקו), ופרטי גודל היצירות. ניתן לקבל פרטים נוספים כאן: avivitagam@gmail.com

קול קורא אוטופיה/דיסטופיה 

זהו קול קורא לתערוכה קבוצתית שנושאה הוא אוטופיה/דיסטופיה.

אמנם המושג אוטופיה קיים מימים ימימה (מאז אפלטון) אך דומה כי ספרו של תומס מור הנושא את השם "אוטופיה" העלה לתודעה מאז פרסומו (1516) ועד ימינו את המושג מחדש. בעולם האוטופי קיימת הרמוניה מושלמת, דבר הנעדר לגמרי מעולמנו אנו. בספרו  של מור מתואר עולם ללא קניין פרטי, הכל אוכלים בצוותא, עבודת כפיים נחשבת למכובדת ועוד. הדיסטופיה היא היפוכו המוחלט של העולם המושלם המתואר באוטופיה.

האידיליה האוטופית הופיעה בספרות ובאמנות לאורך השנים וככלל חזרו בה כמה אלמנטים: מצד אחד דחיית המציאות, מצד שני האמונה בתיקון העולם ומצד שלישי חתירה לחיים מאושרים. הדיסטופיה תוארה אף היא כגיהינום עלי אדמות שדווקא מצא ביטוי בעולמנו אנו בקטסטרופות כמו במלחמת העולם השנייה ובמלחמות רוויות דם אחרות, בכללן מלחמות ישראל.

בתערוכה הקבוצתית שתתקיים במרץ 2020 בגלריה היפה של בית יד לבנים רמת גן יציגו האמנים את האינטרפרטציות שלהם על ואודות נושאים אלו. ננסה לענות על שאלות כמו: מה נחשב אוטופי בימינו? מה נחשב דיסטופי? אילו ביטויים גראפיים מקבלות האוטופיה והדיסטופיה באמנות העכשווית?

אמנים פלסטיים (ציירים, צלמים ופסלים) מוזמנים לפנות באמצעות המייל אל ד"ר אביבית אגם דאלי עם הצעות לעבודות שיוצגו (בין 5-7 צילומים של עבודות יספיקו), ופרטים על גודל היצירות. ניתן לקבל פרטים נוספים כאן:avivitagam@gmail.com

תערוכת ט"ו בשבט – חג האילנות 

לפני כמאה שנה נטע הרצל עץ ברוש לא הרחק מירושלים כשהגיע לבקור קצר בארץ. מאז הפכה נטיעת עצים בידי הציונות לסוג של פולחן  שבמרכזו רעיון הפרחת השממה. בסיפור "הברוש והדגל" שכתב לוין קיפניס בעקבות ביקורו של הרצל מתואר הברוש שניטע ככזה ההופך את השממה למקום פורח וחי. כך מספר קיפניס: "לא הרחק מירושליים.. בין הרים וסלעים נטע הרצל ברוש… ולאחר שנטע את העץ האגדי הוא אומר: 'ממני יראו וכן יעשו… כל אחד ואחד יטע עץ, ולא יעברו ימים רבים עד אשר יכוסו כל ההרים מסביב עצים רבים.."

דומה כי מיתוס ברוש הרצל, שסמל את תחילת הנטיעות ואת ייעור הארץ בכלל, הפך ברבות השנים לנושא מקובל באמנות הישראלית – ציירים, צלמים ואמנים בכלל התייחסו לטבע ולפריחה ביצירתם ולאו דווקא בהקשר לחג האילנות או כסמל להפרחת השממה.

קול קורא זה פונה אל אמנים שעוסקים/יעסקו ביצירתם בנושאי טבע, פריחה ונופים בכלל.

התערוכה שתתקיים בחלל היפה של המשכן לאמנויות רעננה בתקופה בה חל ט"ו בשבט (במהלך פברואר 2020) תבקש להציג ייצוגי עצים, פרחים, פריחה, לבלוב ונופים.

אמנים פלסטיים (ציירים וצלמים) מוזמנים לפנות באמצעות המייל אל ד"ר אביבית אגם דאלי עם תצלומי עבודות (בין 5-7 דוגמאות יספיקו), ופרטים על גודל היצירות. מועד אחרון למשלוח הצעות הוא 1.1.20. ניתן לקבל פרטים נוספים כאן avivitagam@gmail.com התערוכה כוללת פתיחה חגיגית.

זכרון השואה 


זיכרון השואה – קול קורא לתערוכת ציורים וצילומים באוניברסיטת תל אביב
השואה והשלכותיה משפיעות על תחומי הזהות, הזיכרון, החברה והתרבות של החיים בישראל ומחוץ לה. זיכרון השואה הוא נושא המקבל תצורות ופנים משתנות ככל שחולפות השנים, כך למשל בשנים הראשונות לקום המדינה היה ניסיון להתעלמות מהנושא והחל משנות ה60 (לאחר משפט אייכמן) חלה תפנית ועלה העניין להזכיר ולזכור את השואה ומוראותיה.
הזיכרון הקולקטיבי, הוא חלק אורגני מההוויה החברתית, המתהווה ומשתנה ללא הרף בהתאם לשינויים המתחוללים בחברה. הזיכרון הקולקטיבי הוא אמנם משותף, אך כל פרט הנחשף לזיכרון זה או אחר מגדיר מחדש את חברותו בקבוצה  re-member)).
בעצם פעולת הזיכרון מצטרף האדם, במקרה זה האמן/ית, מחדש אל הקבוצה (תהא זו משפחתו, חבריו, מכריו, הישראלים, בני תרבות המערב, האנושות וכו').
התערוכה הקבוצתית שתתקיים בחלל המרווח בקומה התחתונה של הספרייה למדעי החברה, לניהול ולחינוך באוניברסיטת תל אביב מיועדת להיות מוצגת במהלך החודשים מרץ ואפריל 2020 . במהלכם יתקיים יום הזיכרון לשואה ולגבורה. האמנים המשתתפים  יציגו את התייחסויותיהם לנושא זיכרון השואה תוך התייחסות למנעד שבין הפרטי לחברתי. נשאל כיצד זיכרון אישי יכול לבטא זיכרון קולקטיבי, אם בכלל.
התערוכה תבקש להציג את הפנים הרבות והמגוונות של זיכרון השואה באמנות ישראלית עכשווית.
אמנים (צלמים או ציירים בלבד) המבקשים להשתתף בתערוכה זו מוזמנים לפנות באמצעות המייל אל ד"ר אביבית אגם דאלי עם תצלומי עבודות (בין 5-7 תצלומים יספיקו), וכן פרטים על מימדי היצירות. תאריך אחרון למשלוח תצלומים למייל הוא 1.2.20 .

ניתן לקבל פרטים נוספים כאן: avivitagam@gmail.com